תשובה:
זו מצווה שכתובה בתורה "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה..." לפי חלק מהדעות המצווה לא תלויה בקרבן העומר ואם לא הביאו את עומר התנופה מונים בכל זאת מ'מחרת השבת' = מוצאי יום טוב (יו"ט) ראשון של פסח, גם לדעות שבלא עומר אין חיוב לספור מהתורה עדיין יש מצווה כזו מדרבנן ולכן אנו מונים כיום.
אם כוונתך בשאלה היתה "מה הטעם של מצווה זו?"
לשאלה זאת התשובה היא שכבכל טעמי המצוות נאמרו בזה דברים שונים במהלך הדורות, אבל אין לנו אפשרות לרדת באמת לעומק דעתו של הקב"ה אלא רק לתת הסברים אפשריים לדברים ואביא כאן חלק מהם:
הסבר טכני:
חג השבועות, בניגוד לכל שאר מועדי התורה, לא נקבע לפי תאריך מסויים בלוח השנה אלא דווקא כיום ה50 ממחרת יו"ט ראשון של פסח, כדי שיידע העם מתי יחול היו"ט הזה נצטווינו לקיים ספירה מסודרת של חמישים הימים עד שנגיע ל49 ואז נדע שמחרת זה היו"ט של עצרת.
הסבר הסטורי:
כשיצאו ישראל ממצרים הבטיח להם משה רבנו שכעבור 50 יום יזכו לחוג את 'חג ה' במדבר' ואז יקבלו את תורתו ויזכו למעמד הרם של 'והייתם לי סגולה מכל העמים'. עם ישראל מרוב השתוקקותם למעמד זה ספרו את הימים עד למועד המובטח וזכר לאותה ספירה של העם והשתוקקותם להתקרב לה' אנו מונים את ספירת העומר גם בימנו.
הסבר 'קבלי':
הספירה של 7*7=49 הינה ספירה שמתאימה למבנה של העולם בכלל והנשמות שלנו בפרט. לפי המקובלים ישנן 7 מידות ייסודיות שבהן ברא הקב"ה את עולמו והרכב מיוחד של המידות גם טבע בכל נשמה ונשמה. החשבון הכולל של קומבינציית 7 המידות הינו 7! (עצרת) והוא גבוה מ5000 (למעשה כל מידה מתחלקת ל10 דרגות ולכן מדובר ב70 עצרת) אבל אבות הצירופים הם סה"כ 49 הצירופים של כל מידה עם כל אחת מחברותיה.
בספרי המקובלים ניתן למצוא את העבודה המתאימה לכל יום מימי הספירה (שחולקו לפי המידות) כך שנוכל לתקן את החלק המקביל של הנשמה שלנו. הספירה מזכירה לנו שהיום 'עובדים על תיקון החסד שבגבורה' למשל.
הסבר כולל:
ניתן לראות בהסברים שלעיל יסוד משותף- מדובר בתהליך של הכנה והתקדשות לקראת הארוע הגדול הצפוי לחול ביום השבועות- עצרת של התחברות עם ה' ללא צורך במחיצות ומצוות מיוחדות וכפי שקרה ביציאה ממצרים כך קורה בכל שנה ושנה ומי שמצליח לנצל הימים של הספירה כראוי אכן זוכה לחוות את חג השבועות בצורה מיוחדת במיוחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה