יום ראשון, 2 באפריל 2017

הכשרת כלי זכוכית לפסח

האם צלחות מזכוכית ניתן להשתמש בהם גם בחמץ וגם בפסח?
תשובה:
יש הבדל מאד גדול בין מנהגי האשכנזים לספרדים בשאלה זו
לפי פסיקת הרמ"א יש להחמיר בכלי זכוכית להתייחס אליהם כמו שמתייחסים לחרס כלומר שזה חומר שבולע לתוכו את החומרים הנוזליים שבאים איתו במגע ואז פולט חלק מהם לנוזלים הבאים שנוגעים בו, תכונה זו (שפולט רק חלקית את בליעתו) לא מאפשרת להכשיר את כלי החרס ואם למשל בלע נוזל בשרי יישאר תמיד בדין בשרי, וחוששים שתמיד ממשיך לפלוט טעם בשרי. וכן אם בלע נוזל 'חמץ' יישאר תמיד בדין כלי חמץ ויאסור בפסח מזון שיגע בו כשהוא חם ולח.
כאמור לפי הרמ"א כן הדין גם בכלי זכוכית ולכן אין אפשרות להשתמש בכלי זכוכית שאכלו בהם חמץ, בפסח.
לפי פסיקת השו"ע כלי זכוכית אינם בולעים כלל ולכן גם לא יכולים לפלוט שום טעם למזון אחר. מכיוון שכך, ניתן לשיטתו לאכול באותה צלחת זכוכית מזון חלבי מיד לאחר שנשטף (אין צורך בהגעלה) משאריות מזון בשרי שהיה בו וכן ניתן לאכול מזון כשר לפסח גם אם בשאר השנה אוכלים בו חמץ גמור.

בימנו יש בין הפוסקים האשכנזים שטוענים שבכלי הפיירקס שלנו ניתן לקבל את פסיקת השו"ע גם לאשכנזים שהרי פסק הרמ"א המחמיר נאמר בכלי זכוכית שבזמנו בלבד ואילו המציאות מורה שאכן הזכוכית שלנו- פיירקס לא בולעת שום חומר אפילו אם מבשלים בה (ובכך גם שונה מזכוכית רגילה הפוקעת בשעת בישול). ואם כן יש לפסוק בה כפסק השו"ע גם לאשכנזים. טענתם מסתברת ובהחלט ניתן להקל כשיטה זו בכל ימי השנה בכלל וכן בפסח אם כי בפסח רגילים להחמיר יותר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המלצת העורך

מדוע חלק ממתינים 6 שעות בין בשר וחלב וחלק נוהגים פחות?

מה עניין של להמתין 6 שעות בין בשר וחלב? שני טעמים עיקריים הוזכרו לעניין: רש"י כתב: "משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך...