יום חמישי, 7 ביולי 2016

הדלקת חיישן תאורה אוטומטי בשבת

בחדר הילדים נורת לילה עם חיישן, שמפעיל את הנורה כשהחדר נהיה חשוך ומכבה באור. בשבת יש שעות מסויימות (ערב שבת) שכניסה לחדר גורמת לנורה להדלק. בשבת בבוקר- פתיחת התריסים גורמת לנורה להכבות. הדלקת וכיבוי הנורה אינם תוצאה רצויה מבחינתי. כיצד עלי לנהוג?
מוסכם על פוסקי דורנו שהדלקת נורת חשמל בשבת ע"י לחיצה על כפתור שבקיר נחשב כמעשה ישיר של האדם כיוון שזו הדרך לבצע ההדלקה והתוצאה מיידית וישירה.
לגבי שאלתך, יש דעות שמתייחסות לכל הדלקה וכיבוי שנעשה ישירות מפעולת אדם ובמודעותו כאל 'פעולה ישירה של אדם' ולא כאל גרמא, גם אם מעורב בכך הפעלת מנגנון חשמלי שמגיב לתנועות האדם. לכן בשבת יאסרו כל פעולה שבוודאי תוביל לשינוי במצב הנורה (הדלקת נורת להט בידים מוסכמת על הפוסקים כאיסור דאוריתא). במילים אחרות יתיחסו לזה כאל 'פסיק רישא' שבדאוריתא אסור גם אם 'לא ניחא ליה'  (מה שנקרא בשאלתך " אינם תוצאה רצויה מבחינתי") .
אמנם ישנם פוסקים הרואים במנגנונים אלקטרוניים 'חכמים', כלומר שמגיבים למציאות לפי תוכנה קבועה מראש, לא כאל 'כפתור בקיר'  אלא כאל 'יצור זר שאינו חייב לשמור שבת' ולכן לא רואים בעיה לעבור בפני חיישנים חשמליים גם אם כתוצאה מכך המכונה תפעיל דבר מה.
משל להבנת הענין: אם תטיילי לפני צייר גוי המצייר את הנוף שמולו בשבת, האם תוכלי להעצר מולו כך שיכניס אותך לתמונה?
כאן ברור שגם אם תכווני לכך שיצייר אותך וגם ברור לך שכן יעשה , מלאכת הציור וודאי לא מיוחסת אלייך אלא לצייר הגוי למרות שאת במודעות גמורה שינית את הרקע שאותו הוא מצייר כעת.
ובכן החיישן הוא צייר המגיב לנוף שניבט מולו ועושה מלאכה בהתאם לכך.
למי נייחס המלאכה?
כאמור יש הרואים בחיישן כלי בלבד שלא ניתן לייחס לו את התוצאה של ה'ציור' ולכן מייחסים הפעולה אל האדם ולעומתם פוסקים שמייחסים המעשה למכונה לשיטתם נראה שיש אפילו יתרון לחיישינים חכמים ביחס לגוי שלא רק שניתן לייחס להם את כל המעשה אלא אף אין בהם את הבעיה של 'אמירה לנכרי' שעלולה להווצר מול הצייר הגוי או השוער בכניסה למלון (בעיה נפוצה של פתיחת דלת בשבת).
האמור לעיל ונימוקים נוספים מאפשרים בהחלט לסמוך על שיטת המקלים בהלכה זו.
חשוב לשים לב- אם מקבלים את ההלכה המקלה  ללא שום מגבלות הרי שמיד יכולים להגיע למצב של 'אין שבת', כניסתי לחדר תדליק את הטלויזיה ומחיאת הכף תדליק את האור, כל זאת בעיצומה של שבת קודש ובהתר גמור, ושבת מה תהה עליה?
המצב לעיל וודאי לא רצוי וניתן להבין את האוסרים גם אם לא לקבל את נימוקיהם.

אומנם אפשרי ליצור איזון בהלכה זו, כך לדוגמה כשהמציאו את 'שעון השבת' היו שחששו שהדבר יוביל ל'ביטול כבוד ומנוחת השבת' מהנימוק שהבאתי לעיל, מכשירי חשמל שונים ידלקו ויכבו בבית היהודי בשבת והכל 'בהתר גמור' ולכן אסרו השימוש בו או הגבילו השימוש לדברים דחופים מאד בלבד. אומנם נראה שעם ישראל ידע לעשות את האיזון הראוי ולא מוכרת מציאות ששמים טלויזיה על שעון שבת וכד'.

המלצת העורך

מדוע חלק ממתינים 6 שעות בין בשר וחלב וחלק נוהגים פחות?

מה עניין של להמתין 6 שעות בין בשר וחלב? שני טעמים עיקריים הוזכרו לעניין: רש"י כתב: "משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך...