האם יש צורך בכשרות למוצרי קוסמטיקה? קרמים לגוף, לידיים, לפנים. איפור, שפתון?
תשובה:
הגמרא במס' יומא לומדת מהפסוק " ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו" שאסור לסוך בשמנים ביום כיפור כמו שאסור לאכול ולשתות ביום זה וכך גם נפסק להלכה (אומנם מוסכם שבניגוד לשותה מים בפיו, אין חיוב כרת על הסך ביום כיפור). דין דומה נאמר גם לגבי סיכת שמן של תרומה, שמותר לשימוש רק לכהנים טהורים וגם זאת באותו הנימוק כמו ביו"כ.
מהסוגיות הללו היו ראשונים ופוסקים שהתייחסו להיבלעות החומרים הקוסמטיים בתוך העור כאל שתייתם ולכן מצריכים שיהיו כשרים. יסודות גישה זו עתיקה היא והמשנה ברורה כתב שיש לחשוש לדעה זו אם אפשרי הדבר.
כמו כן יש מוסיפים שאפילו אם המוצרים פגומים בטעמם מאד (ולכן לא אסורים באכילה) הם עדיין נחשבים כאסורים לסיכה שהרי עובדה היא שהאדם שסך בהם רוצה 'לשתותם בעורו' ולכן הטעם הפגום לא מבטל כאן את איסור הסיכה למרות שמפקיע את איסור האכילה והשתיה. אומנם מקובל לומר שאם מדמים סיכה לשתיה לגמרי אז כמו שבטל איסור שתיה מדבר פגום בטעמו הוא גם פוקע מלסוכו על העור.
הדעה הרווחת מקלה וסוברת שאין באמת לדמות סיכת חומר על העור לשתייה (מלבד לדיני יו"כ ותרומה). גם לגישה זו יש מקורות נכבדים להסתמך עליהם וכיוון שמדובר בספק איסור דרבנן בלבד ניתן בהחלט להקל בדין זה.
בעיה נוספת בתכשירים אלו:
בעבר (וכנראה שגם היום) היו מערבים בחלק מהתכשירים חומרים שאסורים בהנאה כמו חלב (בצירי) בהמה וכן חומרים שיש בהם איסור חמץ בפסח. מכיוון שאיסור הנאה לא תלוי רק בשאלה אם אוכלים אותו הרי שהנאה ע"י סיכת חומר אסור בהנאה יכולה להיות אסורה למרות שאין בעיה באכילת אותו דבר.
עם זאת להרבה שיטות גם האיסור של איסורי הנאה פוקע מדבר שלא ראוי לאכילת כלב ולכן למעשה תכשירים מסוג זה (שכלב לא יאכל מהם) לא חייבים הכשר והרוצה להחמיר יש לו על מי לסמוך ואינו מנהג שטות כלל.
1 רמב"ם הלכ' תרומות פ' יא: התרומה ניתנת לאכילה ולשתייה ולסיכה, שהסיכה היא כשתייה, שנאמר: ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. והשתייה בכלל אכילה לאכול דבר שדרכו לאכול, ולשתות דבר שדרכו לשתות, ולסוך דבר שדרכו לסוך...
2 ובמיוחד שגם ביו"כ נראה שהדין רק מדרבנן ולא אסור מהתורה ולכן אין באמת לדמות שתיה לאכילה
3 ט"ז יורה דעה סימן קיז :
כתב ב"י בשם א"ח דאסור לסוך בשרו בחלב חזיר דסיכה בכלל שתייה היא ונראה דלא קי"ל כן דבהדיא כתב התוספות פרק בתרא דיומא (דף ע"ז) דמותר לאדם לסוך בחלב דלא אשכחן סיכה כשתיה אלא ביום כיפור ואיסורי הנאה משום דאיכא אסמכתא אבל חלב דהיתירא הנאה מותר וכ"כ בפרק בנות כותים בשם ר"ת וכ"כ ב"י סי' קכ"ג בשם רשב"א בתשובה שמותר לסוך בחלב חזיר אפילו שלא במקום סכנה. אלא שבאו"ה סוף כלל ל"ט ראיתי שכ' דאין היתר סיכה בחלב או בחזיר אלא היכא דאיכא צערא אבל אדם בריא משום תענוג לא וע"כ אין לסוך תינוק בחלב חזיר שאין זה אלא לתענוג אבל מניחין עובד כוכבים לסוכן ולהאכילן שאין (אומר) [אמור] להזהיר גדולים על הקטנים אלא לסוך אותם בידים עכ"ל וכן עיקר ובלבוש חילק מסברתו לאסור בסיכת חלב חזיר ולא בשאר חלב ולא דק במקורן של דברים כי אין חילוק בהם לגמרי:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה