יום שלישי, 21 בפברואר 2017

האם צריך תעודת כשרות

האם מותר לאכול במקום ללא תעודת כשרות, אף שאני יודע שהוא כשר, מה ההבדל בין זה לבין לאכול אצל חברים?
האם צריך תעודת כשרות בתחנות דלק?
תשובה
התורה התירה לכל יהודי לסמוך על יהודי אחר בכל ענייני איסור והתר (עד אחד נאמן באיסורים)  ולכן מעיקר הדין אם חברך בא ומעיד בפניך שמאכלו כשר מותר לאכול מאכל זה.
אומנם יש כאן הגבלה בהתר זה- ניתן לסמוך על 'עדות' של החבר, כלומר אמירה רצינית של אדם שמודע לכך שלדיבורו תהיה השפעה על גורלו של אדם אחר וניתן לסמוך עליו שימסור את המידע במלוא האמינות. אומנם למעשה גם קרובים כשרים לעדות בענייני איסור אבל זה רק בתנאי שאכן ניתן לסמוך עליהם. כמו כן ברור שהמעיד גם צריך להבין בתחום האיסור שעליו מעיד שכשר הוא.
לכן
חברך שאתה מכיר אותו שהינו ירא שמים בעצמו ושהוא מודע לחשיבות שמירת התורה ומצוותיה והחובה להזהר מלאכול מאכלות אסורים, תוכל לסמוך על עדותו אפילו אם יש לו רווח ממוני מסויים מהעדות.
גם אם חברך לא שומר מצוות בעצמו אבל הוא מוכר לך כאדם אמין וישר תוכל לסמוך על דבריו אבל זאת כמובן בתנאי שהוא מכיר את ההלכות שעליהן מעיד.
אם ה'מעיד' הינו אדם זר שאין לו רווח ממוני מהעדות וניכר עליו שיודע את ההלכות ג"כ ניתן לסמוך על דבריו.
אם ה'מעיד' הינו אדם זר שיש לו רווח ממוני מהעדות אז לא ניתן לסמוך על דבריו בלבד שהרי במצב כזה קשה להכניס את מה שאומר לך לגדר של 'עדות' ומתאים יותר לקרוא לזה 'דברי חלקות של סוכן מכירות'= מוחזק בחוסר אמינות. כדי לאפשר לאנשים לאכול במקומות בהם יש רווח כספי מהטענה ש'המקום כשר' והעובדים לא כולם מוחזקים כיראי שמיים או סתם לא מוכרים לסועדים משתמשים ב'תעודת השגחה'- תעודה שהינה מסמך משפטי מחייב שיש כללים ברורים לגבי מי, ובאילו תנאים, יכול לתת אותה ולהעיד שמקום מסויים הינו אכן כשר. החוק במדינת ישראל הוא שהיחידים שמאושרים לתת תעודת כשרות הינם אנשי הרבנות הראשית ואו הרבנות המקומית של בית העסק. כיוון שחזקה על אנשי הרבנות שאנשים רציניים ובקיאים בהלכה הם ניתן לסמוך על מה שמעידים בתעודה ולאכול במקום המושגח.

מה לעשות אם אתה רעב ומוצא רק מקומות לא מושגחים?
לפי מה שנתבאר לעיל כניסה למקום לא מושגח שהעובדים בו אינם שומרי תורה ומצוות לא מאפשרת לסמוך על דברי העובדים.
עדיין מתאפשר לך להפעיל שיקול דעת עצמי:
מוצרים סגורים הנמכרים באריזה המקורית ויש עליהם השגחה מותרים כמובן באכילה.
מזון שמיוצר מול עינך מרכיבים שמוצאים מאריזות מושגחות כשרות גם כן
כן גם משקאות שלא מצוי בהם בעיות כשרות (קפה, תה ומיצי פירות לא טריים).
כל הנ"ל יהיה כשר גם אם במקום זה מחללים שבת. כמובן שאדם רעב מאד יכול גם לוותר על עניינים מסויימים ובכלל זה הוויתור על המחאה על הפגיעה בשבת. עם זאת אם יש אפשרות, יש להמנע מלהכנס למקום שכתוב עליו בשלט גדול 'פתוח בשבת' או 24/7 ולהעדיף  להכנס למקום שלא מתהדר בחילול השבת שבו.


1 כמובן שגם הנשים בכלל זה, למעשה אחד המקורות העיקריים לדין 'עד נאמן באיסורים' נלמד מכך שהאשה היא הקובעת ענייני איסור תורה לגבי נדותה וכמובן שברוב המקרים היא גם המנהלת את משק הבית ומגישה לשולחן אוכל שכולם סומכים עליה שהוא כשר.

2 ברגע שמעורב המון כסף בסיפור העצה הינה כבדהו וחשדהו, בכל תחום שהוא


3 תשאל את עצמך למה בתחנת הדלק יש אישור של פקח משרד התמ"ת על כל משאבה שהיא אכן מדוייקת? למה לא פשוט 'נסמוך על בעל 4 תחנת הדלק'?
4 כמובן שאין די בתמונה של צדיק מפורסם כדי להאמין למוכר, במקרה הפוך, שהצדיק הוא המוכר ואילו המוכר רק בתמונה אין צורך בהשגחה נוספת
5 אבל על קניה במקום כזה יש אומרים שזה 'כשר אבל מסריח'.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המלצת העורך

מדוע חלק ממתינים 6 שעות בין בשר וחלב וחלק נוהגים פחות?

מה עניין של להמתין 6 שעות בין בשר וחלב? שני טעמים עיקריים הוזכרו לעניין: רש"י כתב: "משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך...