לקראת ט"ו בשבט - האם יש חשש תולעים ושרצים שונים בפירות יבשים? כיצד ראוי לנהוג באכילת פירות יבשים? (צימוקים, תמרים, תאנים, משמשים, אגוזים)
איך צריך לנקות תותים לצורך אכילה?
תשובה
ישנה גישה רווחת בין גופי הכשרות השונים (נראה שכך היא גם ההנחיה של גדולי ישראל בימנו) שכל ירק שיש בו תולעת הינו אסור באכילה באיסור חמור יותר מאשר איסור אכילת חזיר למשל. לשיטה זו אין הבדל אם ראית את התולעת או לא ודי בכך שיש סבירות של אחוזים בודדים לכך שיש חרק במזון כדי לאסור שימוש במזון זה ללא שטיפה יסודית עם חומרים כמו סבון וחומץ וכן חיתוך של חלקים נרחבים מהירק.
לדעתי ההלכה מקלה הרבה יותר (וכך גם היה המנהג עד לפני כמה שנים) והינה: שכל מזון שלא ניכר בו סימני התלעה ולא ידוע בוודאות (או לפחות 50% סיכוי) שיש שם חרקים מותר באכילה לאחר בדיקה שטחית בלבד, גם אם המציאות היא שהיה חרק במזון שנאכל הדבר מותר שלא אסרה תורה אלא חרקים שיש מודעות לקיומם.
בעבר כבר פרסמתי כאן את הנימוקים לשיטה זו וגם אחרי שדנתי בדברים בפני תלמידי חכמים גדולים גישתי רק התחזקה יותר.
לכן למעשה לדעתי (אך כאמור רבים וגדולים החולקים עלי בזה) הינה שכל מזון שנבדק בראיית אדם רגיל ונמצא נקי מותר באכילה בלא שטיפות מיוחדות (מעבר לשטיפה במים הנצרכת להורדת שאריות חומרי ההדברה).
אציין כאן רק שירקות רבים המיוצרים בשיטות שנועדו למנוע חרקים מסוכנים לשימוש ולחלקם אפילו הוסרה תעודת הכשרות עקב המצאות של חומרי הדברה הגבוהה באלפי אחוזים מהתחום המותר! על דברים כאלו אמרו חז"ל 'חמירא סכנתא מאיסורא'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה