יום שבת, 18 בפברואר 2017

מתארח אצל משפחה או חברים, האם צריך לחשוש לכלים לא טבולים והאם מותר לאכול בהם?


מדוע מטבילים כלים? אילו כלים צריכים להטביל? פלסטיק?

תשובה
מדוע בכלל מטבילים כלים?
כאשר חזרו צבא ישראל ממלחמתם עם המדיינים הם הביאו עימם שלל רב של כלים
כשהתקרבו למחנה ישראל יצא לקראתם אלעזר הכהן וציווה אותם כך:
{כא} ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה: {כב} אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת: {כג} כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים: {כד} וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה: (במדבר לא)
חז"ל למדו מפסוקים אלו שכלים של גויים שבאים לרשות ישראל, הגם שטהרו מאיסור שהיה בהם ע"י אש ששרפה את האיסור, צריכים לעבור עוד תהליך נוסף של 'הטהרות במים' ופירשו חז"ל שלדורות הבאים הכוונה ל'טבילת הכלים במקווה כשרה'.
ישנה מחלוקת בין הראשונים והפוסקים אם הדין הזה אכן נלמד ישירות מדברי התורה ואז זה ממש חובה מהתורה או שמא זה דין דרבנן שרק נסמך על הפסוקים שעניינם למעשה אחר- 'הגעלת הכלים מהאיסור הבלוע בהם'.
מחלוקת זאת משמעותית לגבי מצב של ספק אם צריך לטבול כלי, אם זה ספק דאוריתא מטבילים בכל מקרה רק בלי ברכה, ואם זה רק ספק דרבנן לא צריך להטביל.
האם מותר להשתמש בכלי לא טבול?
שאלה נוספת שעלתה היא אם ישנה בעיה לאכול בכלים לא טבולים או שרק הכוונה שיש מצווה/ חיוב על בעל הכלי לבצע את הטהרה לכלי אבל הכלי עצמו מותר בשימוש.
דוגמה לדבר-
יש ליהודי מצווה/חובה להפריש מעשר לצדקה מהרווח שהרוויח כל חודש, זה לא אומר שאסור לו להנות מכספו לפני שהפריש המעשר, לעומת זאת ק"ג תפוחים שנקטפו מהעץ אסורים באכילה כל עוד לא הפרישו את התרומות והמעשרות שלהם. השאלה היא אם טבילת כלים זה כמו מעשר כספים או תרומת פירות.
בשאלה זו נפסקה הלכה שמדובר רק על חיוב על הבעלים ואילו אורח יכול לאכול בכלים לא טבולים ללא שום חשש. למעשה אחת העצות שמביא השו"ע לטבילת כלים שמסיבות טכניות קשה לטובלם היא 'לתת הכלי במתנה לגוי' בכך נפטרים מ'חובת הטבילה' ואילו האכילה בכלי של גוי שטרם  הוטבל אין בה שום בעיה במידה והכלי נקי מאיסור (למשל אם הוא חדש והיה תמיד בחזקת יהודי שקנה אותו).
לכן אם אתה מתארח אצל אנשים ששומרים כשרות אך לא מטבילים כלים ניתן לאכול בביתם גם אם רוב הסיכויים שהם לא מטבילים כליהם.

רשימת הכלים הצריכים טבילה:
מהפסוקים שלעיל למדו חז"ל שהדין מתייחס לכלי מתכת המשמשים לאכילה ושיוצרו ע"י גויים. לכן לכל הדעות יש להטביל כלי מתכת לפני השימוש עם ברכה לפני הטבילה. גם במקרה שספק אם חייבים בטבילה (שלא ברור מי ייצר הכלי או אם הוטבל כבר) יש להטבילם רק ללא הברכה.
לעומת זאת כלי זכוכית הם לכל הדעות ברמת חיוב פחותה ולכן במקרה ספק ניתן להשתמש בהם ללא הטבלה.
לגבי כלי עץ, פלסטיק וחרס (לא מצופה זכוכית/מתכת) מוסכם על הרבה פוסקים שאין צורך להטבילם ולכן ניתן לכתחילה להשתמש בהם ללא טבילה כלל ואם רוצים להטבילם אז אין מברכים על טבילה זו.

1 מסתבר מאד שכוונת התורה איננה שצריך לטבול כל כלי אלא שמלבד טהרה מאיסור שהיה בכלים צריך גם לטהרם מ'טומאת מת' שירדה עליהם במלחמה, טהרה זו אכן מצריכה 'חיטוי ע"י הזיית מי נדה', בימנו לא נוהגים דיני טומאה (וגם אין אפר פרה אדומה) ולכן לא שייך לטבול הכלים לצורך זה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המלצת העורך

מדוע חלק ממתינים 6 שעות בין בשר וחלב וחלק נוהגים פחות?

מה עניין של להמתין 6 שעות בין בשר וחלב? שני טעמים עיקריים הוזכרו לעניין: רש"י כתב: "משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך...