תשובה:
בארץ אפשר לאכול לאחר ששואלים אם העוגה חלבית או פרוה.
הבעיות האפשריות באפיה:
קמח:
ראשית יש לדעת שאע"פ שיש מנהג לנפות את הקמח לפני האפיה מנהג זה הינו חומרא בעלמא שהרי ידוע שהסיכוי למצוא חרקים בחבילת קמח הינו נמוך מאד (כמובן שבחבילות שנשמרו לאורך תקופה ארוכה מאד במקום חם ולח הסבירות הרבה יותר גבוהה ואז חובה לנפות לפני השימוש, ברוב המקרים משתמשים בקמח טרי יחסית ובו כאמור אין חובה לנפות) לכן אם השכנה רגילה לאפות כל שבוע מסתבר שהקמח היה טרי ונקי, אם היא מספרת בהתרגשות שזו העוגה הראשונה שאפתה מזה כמה שנים כדאי לבדוק ממתי היה הקמח (רוב הסיכויים שקנתה במיוחד לכבוד המאורע).
לגבי 'חדש'- אין בעיה כזאת בקמחים הנמכרים בארץ
ביצים:
בדיקת דם בביצים- בדיוק כדין הקמח, הדם לא מצוי בביצי המשק שלנו ואין חובה לבדוק זאת לפני האפיה. כמו כן לא מצוים בימנו ביצים טרפות.
שמן, סוכר, קקאו- בוודאי כשרים בארץ וכנראה שגם בכל העולם.
תוספות:
חלביות- וודאי שיש לשאול אם העוגה חלבית או פרוה! (אין בכך שום פגיעה בשכנה וזה מידע חשוב לצורך צריכת העוגה). בארץ אין כמעט אפשרות להשיג מוצרי חלב לא כשרים ולא צריך לחשוש שהשכנה עשתה זאת.
אם העוגה חלבית ונאפתה בתנור שלא מקפידים בו על כשרות:
מכיוון שחלל התנור גדול, רמת הלחות בו נמוכה ואין מגע ישיר בין המזונות הנעשים בו בדיעבד ניתן לאכול גם עוגה שנאפתה בתנור מיד לאחר שאפו בו בשר ולכן העוגה תהיה מותרת באכילה אפילו במצב כזה. זאת בתנאי שהעוגה נאפתה בתבנית חד פעמית ולא בתבנית הרגילה של התנור שעלולה להיות טרפה (אם נאפתה בתבנית פירקס/זכוכית גם ניתן להכשיר בדיעבד אפילו לאשכנזים מצד שסתם כלים לאו בני יומם הם)
עוגת פירות:
אם לשכנה אין גינה אז בארץ רוב הסיכויים שהפירות נקנו ברשתות השיווק המפוקחות ששם גם דואגים להפרשת תרומות וכד'. אם יש גינה פרטית יש לברר אם השתמשו בפירות מהגינה להכנת העוגה (לימון/תפוזים/תפוחים) ואם התשובה חיובית לספר לשכנה על המצווה החשובה שיכולה לקיים בזכות אחזקת הגינה שנקראת 'הפרשת תרומות ומעשרות', מצווה שיש בה סגולה לעושר לפי חז"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה