תשובה
לאדם המתבונן בקשת רק כאל תופעת טבע יפה אין בעיה להסתכל על המראה ואףחובה לברך על יופי הבריאה את ה', הברכה שנתקנה על הקשת הינה " הרואה הקשת,אומר: בא"י אלקינו מ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו" ראוי גם לעודד חבירו לשים לב למראה ולברך הברכה. לאדם העוסק בענייני נסתר אסור לנסות ללמוד על 'כבוד ה' ' מתוך ההתבוננות בקשת.להרחבה:
ההתייחסות להופעת הקשת נלמדת מדברי ה' לאחר המבול:
"{יא} והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ: {יב} ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם: {יג} את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ: {יד} והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן: {טו} וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר: {טז} והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ: {יז} ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ:" (בראשית ט')
יש שלש גישות יסודיות בנוגע ליחס שבין ה'קשת' לבין הברית שלאחר המבול. בזמן חז"ל וכן בקרב רוב הפרשנים הקלאסים ראו ב'קשת' יצירה מחודשת שה' עשה בעולם לאחר המבול. מאז יצירה פלאית זו מופיעה בכל פעם שיש כעס גדול בשמים, כעס שעלול להביא לחורבן העולם, כדי להזכיר את הברית עם העולם ולדחות הגזרה הנוראית. כך גם מסופר על דורו של רשב"י שבזכותו לא נראתה הקשת בימיו שהרי היה די בו להגן על העולם ולא היה צורך בקשת. תפיסה זו הביאה לגישה מאד שלילית כלפי ראיית הקשת בגלל שהיא סימלה מצב מאד חמור של העולם דבר שמאד לא נעים ומפחיד לצפות בו (ולכן גם לא ראוי להסב את תשומת לב החברים למראה מפחיד זה).
גישה נוספת מופיעה בגמרא מס' חגיגה:
"כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם: מאי היא? ר' אבא אמר זה המסתכל בקשת רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר מסתכל בקשת דכתיב {יחזקאל א-כח} כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר ..דרש ר' יהודה ברבי נחמני.. כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות, בקשת ובנשיא ובכהנים בקשת דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה'..." (חגיגה טז')
בגמרא זו יש נימוק הפוך לכך שלא ראוי להביט בקשת, לא מפני שזה מפחיד אלא בגלל שזה מראה עליון ונורא הוד המבטא את זיו מראה כבוד ה', מראה שלא ראוי לבני אדם קרוצי חומר להנות ממנו בצורה גסה. בנוסף מובאת כאן האזהרה החמורה- מי שמרשה לעצמו להביט במראה המרהיב מסתכן בפגיעה במאור עיניו!
בניגוד לשתי התפיסות שלעיל (המבוססות על אותה הנחה מדעית, שהקשת זה מופע פלאי הקשור לגילוי רצון ה' בעולם באופן מובהק) יש בדברי חכמי ספרד גישה שונה ונביא כאן דברי הרמב"ן:
"{יב} זאת אות הברית אשר אני נותן. המשמע מן האות הזה שלא היה קשת בענן ממעשה בראשית ועתה ברא ה' חדשה לעשות קשת בשמים ביום ענן [ואמרו בטעם האות הזה כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאלו מן השמים מורים בו וישלח חציו ויפיצם בארץ (תהלים יח טו) אבל עשאו בהפך מזה להראות שלא יורו בו מן השמים וכן דרך הנלחמים להפוך אותו בידם ככה כאשר יקראו לשלום למי שכנגדם ועוד שאין לקשת יתר לכונן חצים עליו.] ואנחנו על כרחנו נאמין לדברי היונים שמלהט השמש באויר הלח יהיה הקשת בתולדה כי בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת וכאשר נסתכל עוד בלשון הכתוב נבין כן כי אמר את קשתי "נתתי" בענן ולא אמר "אני נותן" בענן כאשר אמר זאת אות הברית אשר "אני נותן" ומלת קשתי מורה שהיתה לו הקשת תחלה ולכן נפרש הכתוב הקשת אשר נתתי בענן מיום הבריאה תהיה מן היום הזה והלאה לאות ברית ביני וביניכם שכל זמן שאראנה אזכיר כי ברית שלום ביני וביניכם. ... ובין שתהיה הקשת עתה בין שהיתה מעולם בטבע הטעם באות שבה אחד הוא. אבל יש לרבותינו בפרשה הזאת סוד נעלם אמרו בבראשית רבה (לה ג) את קשתי נתתי בענן קשותי דבר שהוא מוקש לי אפשר כן אלא קשין דפריא והיה בענני ענן רבי יודן בשם ר' יהודה בר' סימון אומר משל לאחד שבידו סולת רותח ובקש ליתנו על בנו ונתנו על עבדו ושם עוד והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלהים זו מדת הדין של מעלה ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ זו מדת הדין של מטה מדת הדין של מעלה קשה ומדת הדין של מטה רפה וכבר ידעת מאמרם (חגיגה טז) במסתכל בקשת כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם ואם זכית להבין דבריהם תדע כי פירוש הכתוב כן את קשתי שהיא מדת הדין הנתונה בענן בעת הדין תהיה לאות ברית.
סיכום דבריו: הרמב"ן דוחה את ההנחה שהקשת זו יצירה פלאית ומקבל דברי חכמי יוון שהקשת זה תוצר של השתברות קרני השמש באויר לח וכפי שהוכיח הניסוי של המנסרה אין שום צורך בכח אלוקי כדי ליצור קשת, מדוע אם כן בבראשית כתוב שהקשת היא אות ברית? עונה הרמב"ן שזה רק סימן חיצוני שמזכיר את הברית בין ה' לבין הבריאה, ברית זו לא נובעת מהקשת אלא רק מסומלת בה. לפי גישה זו נראה שאין שום בעיה להנות ממראה הקשת ביום חורפי כפי שאין בעיה להנות מקשת הנוצרת ע"י מנסרה במעבדה.
בכל זאת לאחר דבריו מוסיף הרמב"ן אמירה חשובה: " אבל יש לרבותינו בפרשה הזאת סוד נעלם.." כלומר חז"ל כלל לא התכוונו שהקשת עצמה היא פלא וגילוי ה' בעולם אלא כוונתם היתה שהקשת ממחישה לנו את הצורה שבה הספירות העליונות של גילוי השגחת ה' בעולם יורדות מלמעלה למטה, בעולם הסוד מובן שהרצון האחדותי של ה', כפי שהוא במקור העליון, מתפרד לגוונים שונים של מידות (צבעים) עד שיורד לעולם. אדם שבקיא קצת בחכמת הסוד ומתבונן בקשת כאל הגשמה של המושגים העליונים עלול לטעות בעניינים עליונים אלו, ולכן טוב לאדם כזה שלא בא לעולם שהרי הסכנה הגדולה של העיסוק בחכמה זו הינו מצד שיש בכוחה להביא את העוסקים בה לתפיסה של הגשמת הבורא, דבר חמור ביותר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה