יום שני, 26 בדצמבר 2016

כיסוי ראש בבית


אני נשואה ומקפידה לשים כיסוי ראש, בביתי עם בני משפחתי איני מקפידה על כך. האם כשאני תולה כביסה בחלון, עלי לשים כיסוי ראש? האם הליכה בתוך הבית בקרבת החלון מחייבת כיסוי ראש? האם יש הבדל בין קומת קרקע לקומה 4?
עניינו של כיסוי הראש באשה

בניגוד למה שרגילים לחשוב שחובת כיסוי הראש באשה עניינו החיוב לוודא שהשער יהיה מכוסה מעיני הרואים את האשה,( ומחוזק הדבר ע"י הסיפור על קימחית ש"לא ראו קורות ביתה את שערה" - הסיפור הובא בעליל רק כמנהג חסידות יוצא דופן ולא כהוראה לכל הנשים!) מהגמרא במסכת כתובות נראה שהגדר הינו שונה לגמרי, למסקנת הגמ' אין כלל איסור הליכה בפריעת השער בחצר בפני השכנים ורק במקום שרבים נמצאים בו שייך האיסור.
יוצא שהעניין אינו תלוי בשאלה אם רואים את השער אלא בשאלה היכן רואים אותו.
לכן  איסור ההליכה בפריעת ראש הינו איסור על התנהגות מסויימת ברשות הרבים (או במקום שהרבים נמצאים בו(.


כשלעצמם שערות האשה שלא רגילה לכסותם מותרים בראיה למי שרגיל לראותם ואינם כלל בגדר ערוה ( כך היא המציאות בימנו שרגילות רוב הנשים לא לכסות שערן ולכן לדוגמה פסקו חלק מהאחרונים שמותר לברך למול שער אשה נשואה אם לעולם לא מכסה את שערה ומוסכם על כולם שאין בעיה בשער אשה שאינה נשואה, אומנם לאחר שהאשה מתרגלת לכסותם תמיד הופכים השערות לערוה בגלל שגילויים זה לגלות מקום שדרכו להיות מכוסה- פריצות). עם זאת יש בעיה, וחוסר צניעות לצאת לרה"ר בראש פרוע ובזמן הגמרא התנהגות כזו היתה עילה לגירושין והפסד כתובה.  בתוך חצרה אין ולא היהתה חובה על האשה להופיע בצורה של כיסוי לשער וממילא אין בכך כלל עילה לגירושין  לא בזמן הגמרא ובוודאי לא בימנו.
לשאלתך:
מהדברים לעיל נראה שהתשובה תלויה במציאות של ביתך, אם חלונך פתוח לרחוב הראשי בקומת הקרקע אז יש בעיה להיות שם ללא כיסוי מינימלי
אם מדובר בחלון בקומה גבוהה או כזה שפונה לסמטה צדדית ניתן להקל יותר ולא לחוש לכך ששכנים מעטים יראו את השער.
עד כאן ההלכה ה'יבשה' אבל:
מלבד ההלכה של "הלכות כיסוי ראש' צריך לקחת בחשבון עוד שיקול נוסף: האם ההתנהגות שלך נחשבת צנועה בסביבת המגורים שלך או שמא מהווה פריצות מהמקובל?
כפי שרואים בגמרא צניעות איננה רק שאלה של 'כמה בד שמת על הראש' אלא גם תלויה מאד בנורמות המקובלות בסביבתך והחובה שלא לפרוץ נורמות אלו.
בימנו שתחום הצניעות נמצא במצב קשה והנורמות המקובלות בעולם הרחב וודאי יותר בצד ה'פריצות' מאשר בצד ה'צניעות' אי אפשר לקחת את מצב הסביבה כמדד לרצוי וטוב אלא צריך לשאוף להוסיף צניעות בסביבתך. לכן ייתכן שלמרות שהדין מתיר לך להסתובב בגילוי ראש מול החלון בכל זאת תעדיפי לא לעשות זאת אם ייתכן ושכנותייך רואות בך את הסמן ה'קיצוני' של הצניעות ודורשות מעצמן פחות ממך. במקרה כזה אם את מרשה לעצמך להיות בלא כיסוי ראש בחלון תגלי ששכנותייך לומדות ממך ומרשות לעצמן דברים אפילו פחות צנועים  שכלל לא היית רוצה לראות בחלון של השכנה.
למעוניינים להענמיק בסוגיית הגמרא:
לאחר שהמשנה (כתובות עב:) פסקה שהעוברת על דת יהודית ניתן לגרשה ללא כתובה משום התנהגותה ה'פרוצה' דנה הגמרא מהי אותה התנהגות שמאפשרת להפסיד את הכתובה של האשה:
ואיזוהי דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע!
ראשה פרוע דאורייתא היא דכתיב...?
דאורייתא- קלתה שפיר דמי, דת יהודית- אפילו קלתה נמי אסור!

אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן קלתה אין בה משום פרוע ראש!
הוי בה רבי זירא, היכא?
אילימא בשוק- דת יהודית היא, ואלא בחצר-
אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה!
אמר אביי ואיתימא רב כהנא: מחצר לחצר ודרך מבוי:
רש"י:
קלתה - סל שיש לו מלמטה בית קבול להולמו בראשו ובית קיבול מלמעלה לתת בו פלך ופשתן:
א"כ - דבחצר (אומנם יש ראשונים שהוסיפו לדברי רש"י את המילים "שבחצר אין רואים אותה" ובכך יישבו למה אין שם איסור פריעה, אך וודאי שהדבר קשה מאד לקבלו שהרי ידוע לכל מי שלמד מסכת בבא בתרא שיש היזק ראיה קבוע בין בני החצר ואין זה כלל מקום ש"אין שם מי שיראה אותה"!) יש בה משום פריעה: ודרך מבוי - דלא שכיחי רבים:

ביאור הסוגיה (עפ"י רש"י):
שואלת הגמרא: מהי אותה התנהגות פסולה שאסורה בגלל שזה הפך דרך הצניעות של היהודיות? עונה- שיוצאת האשה לשוק עם שער פרוע (ללא שום כיסוי)
תמהה הגמרא- התנהגות זו אסורה מהתורה ולא רק בשל מנהג בנות ישראל הצנועות?
עונה הגמרא- הכוונה שיש בשערה 'קלתה' (רשי- סל שהיו מחברים לראש ולא מכסה את כל השער, לראשונים אחרים- קליעת השער לצמה), שזה מספיק כדי להחשיב שהשער מכוסה (לא פרוע) מדאוריתא אך עדין מהוה פריצה של גדר הצניעות המקובל (כך היה מקובל בזמן הגמרא, בימנו זה וודאי לא הנורמה הרווחת, לפי המבואר לעיל יש רמת צניעות 'מדאוריתא' שדורשת כיסוי מסויים ויש כיסוי מחמיר יותר שתלוי בנורמה החברתית) אצל בנות ישראל ולכן מהווה עילה לגירושין והפסד כתובה.
מביאה הגמרא הוראה של ר' יוחנן שאשה שיוצאת כאשר רק 'קלתה' בשערה איננה נחשבת כ'פורעת ראשה'
תמהה הגמרא- אם יצאה כך  לשוק- מקום שיש הרבה עוברים הרי זה הפך צניעות בנות ישראל ויכול לגרשה!
ואילו אם הכוונה שבחצר הבית מותר לאשה לצאת רק עם 'קלתה'  ובלי זה נחשבת כ'פרוצה שצריך לגרשה', יוצא שכל הגברים יצטרכו לגרש נשותיהם שהרי המקובל בזמן הגמרא היה שהיו יוצאות לחצר המשותפת ללא קלתה!
עונה הגמרא- הוראתו של ר' יוחנן נאמרה ביחס למרחב ביניים- שאם יוצאת עם קלתה למבוי שבין החצרות (מקום שאינו רשות הרבים מצד אחד אך גם יותר המונית מחצר מאידך) אז אם יצאה עם קלתה בלבד די להחשיבה כמתנהגת בצורה מקובלת למרות שלצאת כך לרחוב הראשי אסור.
סיכום הסוגיה:
חובת כיסוי הראש תלויה בסוג המרחב  הציבורי בו נמצאים-
בבית ואף בחצר משותפת נהגו בזמן הגמרא לא לכסות כלל השער
במבוי (סמטה של ימנו) היה צורך בכיסוי קל

ברחוב הראשי- חובה מהתורה כיסוי קל והמנהג יכול לקבוע  שצריך יותר (מכיוון שניכר שכל הסוגיה עוסקת בשמירה על צניעות יחסית למקובל נפסק בימנו שגם העוברת על 'דין תורה' ולא מכסה כלל שערה אפילו ברה"ר, כיוון שאין זו פריצות ביחס למקובל בחברה אי אפשר לגרשה ללא כתובה עקב התנהלות זו)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המלצת העורך

מדוע חלק ממתינים 6 שעות בין בשר וחלב וחלק נוהגים פחות?

מה עניין של להמתין 6 שעות בין בשר וחלב? שני טעמים עיקריים הוזכרו לעניין: רש"י כתב: "משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך...