האם לאשכנזי מותר לקנות לאחר הפסח עוגיות ממצה עשירה או שזה חמץ שעבר עליו הפסח?

בקצרה:

לדעתי אין בעיה 

להרחבה:

אם מדובר במוצר כשר לפסח רק שהאשכנזי החמיר שלא לאוכלו וודאי שאין בזה איסור של חמץ שעבר עליו הפסח על כן כל המוצרים שהיה רשום עליהם 'כשל"פ לאוכלי קיטניות' וודאי מותרים לאשכנזים גם אם נקנו בפסח עצמו מיהודים.
הבעיה מתעוררת במוצר שחשוד שהיה חמץ ממש בפסח ולא רק מצד חומרא (ואז זה לא שאלה של אשכנזים בלבד אלא של כל היהודים). 
כידוע הרב מרדכי אליהו זצ"ל טען שבתנאי הייצור התעשייתיים של ימנו אין דרך לייצר 'מצה עשירה', תערובת קמח ומי פירות או ביצים, (שלהלכה לא מחמיצים לעולם) בלא שיתערב שם גם מים, מה שמוביל להחמצה מהירה של המוצר. כיוון שכך, לשיטתו עוגיות פפושדו וכד' נחשבו חמץ גמור שאסור לאכילה גם לספרדים. לעומתו הרב עובדיה זצ"ל וכן בנו אחריו נתנו הכשר לאותו מפעל וסברו שהמציאות כן מאפשרת ליצור מוצר שאין בו חשש חמץ גם בימנו.
לגבי אכילת העוגיות הנ"ל בפסח וודאי יש לחוש לדעת הרב אליהו כיוון שמדובר כאן באיסור חמור של חמץ בפסח. אומנם לגבי דין של "חמץ שעבר עליו הפסח" לדעתי ניתן לסמוך על שיטת הרב עובדיה שהרי להלכה האיסור הינו רק קנס וגזרה על העבריינים שעברו איסור בהותירם חמץ ברשותם בניגוד לתורה. אבל בדוננו הרי מי שחשש לדעת הרב אליהו לא מחזיק בעוגיות אלו ברשותו בפסח ואילו הסומכים על הרב עובדיה וודאי שלא ניתן לכנותם עבריינים ואין להטיל עליהם קנסות ולכן גם אם הרב אליהו צודק במציאות והעוגיות היו חמץ בפסח בכ"ז נראה שאין עליהם קנס של איסור לאחר הפסח.