תשובה: תלוי מה אתה מברך עליה
הסבר:
לפי כללי הברכות הרגילים מאכל מחמשת מיני דגן שעשוי במרקם קשה ש'כוססים אותו בשינים' ברכתו מזונות ולא המוציא לחם מן הארץ.
לפי הכלל הזה ברכת המצה היתה צריכה להיות 'מזונות' ולא המוציא בכל ימות השנה.
אומנם בגלל החשיבות שיש למצה בימי הפסח ובגלל שלמעשה עליה קובעים את הסעודה בימי החג (בהעדר לחם רך) בפסח מברכים על המצה המוציא ולא מזונות.
מה ברכת המצה בשאר ימות השנה?
לפי מנהג הספרדים (הרב עובדיה, לרב אליהו רק אחרי פסח שני) רק בימי הפסח יש חשיבות מיוחדת למצה ורק אז מברכים עליה המוציא ואילו בשאר השנה אין הבדל בין מצה לקרקר ולכן על שניהם מברכים מזונות בלבד מסיבה זו גם לא ניתן להשתמש במצה כלחם משנה בשבתות.
לפי הפסיקה המקובלת אצל האשכנזים, בגלל שבפסח המצה קיבלה חשיבות של לחם נשאר לה דין של לחם לכל השנה ולכן כל השנה מברכים עליה המוציא וניתן להשתמש בה כלחם משנה.
אומנם בשיטת הפסיקה האשכנזית לא הסבירו מה ההבדל בין קרקר שכולם מסכימים שברכתו מזונות לבין מצה שבמהלך השנה אין לה שום עדיפות על קרקר ובכל זאת מברכים עליה המוציא.
לכן לדעתי גם אשכנזים יכולים לפסוק כפסיקת השו"ע לעניין מצה בשאר ימות השנה (שהרי זו גם פסיקת האשכנזים עצמם בקרקרים) ולברך מזונות על מצה (ואין ללמוד מימות הפסח כי אז קובעים על המזונות סעודה ולכן לפי הכללים הרגילים זה הופך ל'המוציא'). ברור שמי שינהג כך לא יוכל להשתמש במצה כלחם משנה לשבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה