מתארח אצל משפחה או חברים, האם צריך לחשוש לכלים לא טבולים והאם מותר לאכול בהם?
תשובה
כאשר חזרו צבא ישראל ממלחמתם עם המדיינים הם הביאו עימם שלל רב של כלים
כשהתקרבו למחנה ישראל יצא לקראתם אלעזר הכהן וציווה אותם כך:
{כא} ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה: {כב} אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת: {כג} כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים: {כד} וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה: (במדבר לא)
חז"ל למדו מפסוקים אלו שכלים של גויים שבאים לרשות ישראל, הגם שטהרו מאיסור שהיה בהם ע"י אש ששרפה האיסור, צריכים לעבור עוד תהליך 'הטהרות במים' ופירשו שלדורות הבאים הכוונה ל'טבילת הכלים במקווה כשרה'.
ישנה מחלוקת בין הראשונים והפוסקים אם הדין הזה אכן נלמד ישירות מדברי התורה ואז זה ממש חובה מהתורה או שמא זה דין דרבנן שרק נסמך על הפסוקים שעניינם למעשה אחר- 'הגעלת הכלים מהאיסור הבלוע בהם'.
(מסתבר מאד שכוונת התורה איננה שצריך לטבול כל כלי אלא שמלבד טהרה מאיסור שהיה בכלים צריך גם לטהרם מ'טומאת מת' שירדה עליהם במלחמה, טהרה זו אכן מצריכה 'חיטוי ע"י הזיית מי נדה', בימנו לא נוהגים דיני טומאה (וגם אין אפר פרה אדומה) ולכן לא שייך לטבול הכלים לצורך זה)
האם מותר להשתמש בכלי לא טבול?
שאלה נוספת שעלתה היא אם ישנה בעיה לאכול בכלים לא טבולים או שרק הכוונה שיש מצווה/ חיוב על בעל הכלי לבצע את הטהרה לכלי אבל הכלי עצמו מותר בשימוש.
בשאלה זו נפסקה הלכה שמדובר רק על חיוב על הבעלים ואילו אורח יכול לאכול בכלים הללו ללא שום חשש. למעשה אחת העצות שמביא השו"ע לטבילת כלים שמסיבות טכניות קשה לטובלם היא 'לתת הכלי במתנה לגוי' בכך נפטרים מ'חובת הטבילה' ואילו האכילה בכלי של גוי שטרם 'עבר גיור-טבילה' אין בה שום בעיה במידה והכלי נקי מאיסור (למשל אם הוא חדש והיה תמיד בחזקת יהודי שקנה אותו).
רשימת הכלים הצריכים טבילה:
מהפסוקים שלעיל למדו חז"ל שהדין מתייחס לכלי מתכת המשמשים לאכילה
לעומת זאת כלי זכוכית הם לכל הדעות ברמת חיוב פחותה
לגבי כלי עץ פלסטיק וחרס (לא מצופה זכוכית/מתכת) מוסכם על הרבה פוסקים שאין צורך להטבילם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה