השכנה הגיע לשמוע הבדלה במוצאי שבת והביאה איתה עוגה, האם מותר לי לאכול?

תשובה:

בארץ אפשר לאכול לאחר ששואלים אם העוגה חלבית  או פרוה.

הבעיות האפשריות באפיה:

קמח:

ראשית יש לדעת שאע"פ שיש מנהג לנפות את הקמח לפני האפיה מנהג זה הינו חומרא בעלמא שהרי ידוע שהסיכוי למצוא חרקים בחבילת קמח הינו נמוך מאד (כמובן שבחבילות שנשמרו לאורך תקופה ארוכה מאד במקום חם ולח הסבירות הרבה יותר גבוהה ואז חובה לנפות לפני השימוש, ברוב המקרים משתמשים בקמח טרי יחסית ובו כאמור אין חובה לנפות) לכן אם השכנה רגילה לאפות כל שבוע מסתבר שהקמח היה טרי ונקי, אם היא מספרת בהתרגשות שזו העוגה הראשונה שאפתה מזה כמה שנים כדאי לבדוק ממתי היה הקמח (רוב הסיכויים שקנתה במיוחד לכבוד המאורע).

לגבי 'חדש'- אין בעיה כזאת בקמחים הנמכרים בארץ

ביצים:

בדיקת דם בביצים- בדיוק כדין הקמח, הדם לא מצוי בביצי המשק שלנו ואין חובה לבדוק זאת לפני האפיה. כמו כן לא מצוים בימנו ביצים טרפות.

שמן, סוכר, קקאו- בוודאי כשרים בארץ וכנראה שגם בכל העולם.

תוספות:

חלביות- וודאי שיש לשאול אם העוגה חלבית או פרוה! (אין בכך שום פגיעה בשכנה וזה מידע חשוב לצורך צריכת העוגה).  בארץ  אין כמעט אפשרות להשיג מוצרי חלב לא כשרים ולא צריך לחשוש שהשכנה עשתה זאת.

אם העוגה חלבית ונאפתה בתנור שלא מקפידים בו על כשרות:

מכיוון שחלל התנור גדול, רמת הלחות בו נמוכה ואין מגע ישיר בין המזונות הנעשים בו בדיעבד ניתן לאכול גם עוגה שנאפתה בתנור מיד לאחר שאפו בו בשר ולכן העוגה תהיה מותרת באכילה אפילו במצב כזה. זאת בתנאי שהעוגה נאפתה בתבנית חד פעמית  ולא בתבנית הרגילה של התנור שעלולה להיות טרפה (אם נאפתה בתבנית פירקס/זכוכית גם ניתן להכשיר בדיעבד אפילו לאשכנזים מצד שסתם כלים לאו בני יומם הם)

עוגת פירות:

אם לשכנה אין גינה אז בארץ  רוב הסיכויים שהפירות נקנו ברשתות השיווק המפוקחות ששם גם דואגים להפרשת תרומות וכד'. אם יש גינה פרטית יש לברר אם השתמשו בפירות מהגינה להכנת העוגה (לימון/תפוזים/תפוחים)  ואם התשובה חיובית לספר לשכנה על המצווה החשובה שיכולה לקיים בזכות אחזקת הגינה שנקראת 'הפרשת תרומות ומעשרות', מצווה שיש בה סגולה לעושר לפי חז"ל.

הכנתי פסטה בסיר בשרי, האם מותר לחמם אותה במיקרוגל עם גבינה צהובה?

וכן, האם מותר לאכול מרק פרווה שבושל בסיר בשרי בצלחת חלבית?

תשובה אחת לשתי השאלות:

אם הסיר שהכינו בו את התבשיל הפרווה היה  "לא בן יומו" (שלא בישלו בו 24 שעות משהו בשרי/ חלבי) אז למעשה סיר זה נחשב ל'פרוה' וכל מאכל פרווה שנבשל בו ניתן יהיה לבשלו בכלי מהמין השני ואף להוסיף לו בשר או גבינה לפי הצורך.

אם הסיר "בן יומו" (בושל בסיר זה בשר בתוך 24 שעות לפני בישול הפסטה) ולאחר הבישול הסיר נשטף היטב עם סקוץ' וסבון כלים כמקובל בימנו אז:

לספרדים: לפסיקת השו"ע כפי שהבין הרב עובדיה ניתן לכתחילה לאכול פסטה זו עם גבינה בכלי חלבי

לאשכנזים: לכתחילה יש להמנע ממצב זה אך בדיעבד אם כבר שמו הפסטה בכלי חלבי או כבר ערבבו עם גבינה מותר לאכול.

הערה בדין 'חריף':

אם מטגנים בלא שמן בצל חריף  מאד או פלפל חריף  במחבת בשרית אז גם בכלי שאינו בן יומו נתייחס לכתחילה לתבשיל כבשרי ולא נוכל לערבבו עם חלב.

בשר וחלב בחימום במיקרוגל

האם צריך לעשות הבדל בין בשר וחלב בחימום במיקרוגל?

להבנת הדין נקדים כמה הלכות פשוטות:

• כלי מתכת או חרס (ולפסיקה המקובלת אצל האשכנזים גם זכוכית) שבישלו או אפו בו תוך 24 שעות מאכל בשרי וחלבי בלא הגעלה ביניהם נחשב לטרף לפי הפסיקה המקובלת בימנו.
• כל תבשיל שיבושל בתוך כלי טרף כזה בתוך 24 שעות עלול להטרף בעצמו.
• אם יש הרבה אדים בשריים בחלל של תנור שאופים בו עוגה חלבית נחשב שיש ערבוב בין הטעם הבשרי של האדים לעוגה החלבית והעוגה נאסרת.

האם התנאים הנ"ל מתקיימים במיקרוגל?

ובכן זה תלוי במציאות של המיקרוגל שלכם והדרך שלכם להשתמש בו במהלך השנה.

בד"כ חימום אוכל במיקרו לא גורם לשחרור אדים רבים מהמאכל (בנוסף יש בו מאוורר שמוציא האדים החוצה) ולא מחמם את הדפנות הפנימיים של המכשיר, וכן בד"כ מחממים אוכל מוצק שלא נשפך החוצה מהכלי (מאד לא מומלץ לחמם נוזלים במיקרו). במצב שימוש כזה המיקרו לא הופך להיות בשרי גם אם חיממו בו סטייק בשרי. למעשה ניתן יהיה להכניס מיד אחרי הסטייק פיצה חלבית (על צלחת חלבית) ולחממה שם, זאת מפני שהמכשיר נשאר כל הזמן 'פרווה'. ניתן יהיה להניח את שניהם בחלל המכשיר בלא כיסוי מפני שהמציאות היא שבשימוש כזה אין אדי טעם שיכנסו מהמאכל הראשון לשני.

לעומת זאת אם מבשלים מאכל נוזלי במכשיר לאורך זמן אז סביר שהדפנות מתחממות וקולטות את הטעם של המאכל, טעם שיוכל להפלט ע"י ערבוב אדים חמים למאכל הבא אם גם הוא יהיה נוזלי ויבושל במשך זמן רב. במידה והמאכל הראשון היה בשרי והשני חלבי אז המאכל החלבי עלול להאסר.

במקרה שרוצים לבצע שימוש מהסוג השני צריך יהיה לכסות במכסה ייעודי את אחד המאכלים (ורצוי שניהם), בכך מצמצמים את רמת הלחות בחלל המכשיר ולמעשה מונעים את ערבוב הטעמים.

במידה ובושל מאכל בשרי שנשפך ממנו על הצלחת של המיקרו ורוצים לבשל שם מאכל חלבי אז וודאי שצריך לוודא את נקיון הצלחת כך שלא יהיה שם ממשות של בשר, שטיפה עם סבון במים חמים מספיקה לעניין זה.

שאריות של טיפות שמן שנדבקו בחלל במכשיר יש לנקות כמידת האפשר עם סבון. מה שנשאר לא יוכל עוד לתת טעם במאכל הבא הן בגלל מיעוט השיעור והן בגלל שטעמו נפגם מהסבון.

לסיכום:

• חימום מזון במיקרוגל 'טרף' מותר גם בלא כיסוי אך אם לא קשה רצוי לכסות.
• בישול במיקרוגל טרף מצריך את נקיונו לפני השימוש, די בשטיפת מים חמים וסבון.
• למניעת חששות וכדי לאפשר לאורחים שנוהגים להחמיר בדיני המיקרוגל לאכול בביתכם, רצוי לכסות באופן תדיר את אחד המינים בכל חימום.

כלי פרוה שבמקרה הכניסו בו מאכל חלבי מה דינו?

שאלה

כלי פרוה שבמקרה הכניסו בו מאכל חלבי מה דינו?

תשובה

אם המאכל החלבי היה פחות מ40 מעלות צ' דינו כקר ודי בשטיפת הכלי עם סבון כדי להחזירו לדין 'פרוה'

במקרה שהיה המאכל החלבי חם נחשב שהכלי הפך מעתה להיות 'חלבי'

אם רוצים להחזיר הכלי להיות פרוה יש צורך בהגעלה דהיינו לשוטפו במים חמים עם סבון כאשר חום המים דומה או חם יותר מחום המאכל החלבי.

למעשה אם המאכל החלבי חומם מכלי אחר והוכנס לסיר הפרוה ניתן להשתמש במים שהורתחו בקומקום ולשפוך אותם על האזור שהיה במגע עם המאכל החלבי (לאחר נקיון האזור וסיבונו)

אם המאכל החלבי חומם בכלי הפרוה עצמו יש להרתיח המים עם הסבון בתוך הכלי וזו הגעלתו.

אציין בהקשר זה שאין כמעט שום צורך בסירי פרוה בבית ודי בסירי בשרי/ חלבי בלבד. 

ההסבר הוא כזה:

להלכה אם בישלתי היום דייסה חלבית בסיר הוא נחשב 'חלבי בן יומו' אז לפי פסיקת השו"ע אם אבשל בסיר זה אחר שטיפה, תפוחי אדמה או מאכל פרוה אחר הרי שיהיה מותר לכתחילה לאוכלם עם בשר (לדעת האשכנזים דבר זה מותר רק בדיעבד).

אבל אם הסיר לא היה בשימוש ב24 שעות האחרונות הרי שגם לאשכנזים מותר לכתחילה לבשל בו פרוה כדי לאוכלו עם בשר. וכן להפך, כלי בשרי שאינו בן יומו מותר לכתחילה לבשל בו פרוה על מנת לערבבו עם מאכל חלבי.

יצא אם כן שאין כמעט שום הצדקה להחזקת סירים פרוה בבית.