מדוע חלק ממתינים 6 שעות בין בשר וחלב וחלק נוהגים פחות?

מה עניין של להמתין 6 שעות בין בשר וחלב?

שני טעמים עיקריים הוזכרו לעניין:
רש"י כתב: "משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך בטעמו" כלומר טעם הבשר נשאר בפה משך זמן אחרי הארוחה והזמן שבוודאי כבר לא יהיה טעם בשר בעת אכילת חלב הינו 6 שעות, בגמרא מובא שהיה מי שנהג חסידות להמתין יום שלם בין אכילת הבשר לאכילת החלב. אפשרות נוספת להעברת הטעם הינה הדחת הפה ע"י אכילת דבר מה פרווה ושתית משקה.

לעומתו כתב הרמב"ם (מאכלות אסורות ט כח)
"מי שאכל בשר בתחלה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי שיעור סעודה אחרת והוא כמו שש שעות מפני הבשר של בין השינים שאינו סר בקינוח ".

כלומר לרמב"ם אין רק חשש ש'ישאר' טעם בשר בפה אלא חוששים לבשר ממש שנתקע בין השינים (עד להתפתחות רפואת השינים בדורות האחרונים מצב השינים של אבותנו היה קשה ומלא עששת) ושבעת אכילת הגבינה עלול להשתחרר מהשן וממילא יווצר מצב של אכילת בשר וחלב יחד. לטעם זה ההמתנה של 6 שעות הינו הכרחי (כך שיערו הזמן שלוקח לבשר שבין השינים לאבד טעמו הבשרי עקב פעולת העיכול של הרוק (חומצה חלשה מאד))

הספרדים קיבלו שיטת הרמב"ם להלכה ולכן מקפידים על המתנת ה6 שעות מהדין (הפוסקים טרם התייחסו להשתנות המצב הרפואי, דבר שעשוי לגרום להקלה בדין ההמתנה)

הפסיקה האשכנזית קיבלה כטעם העיקרי להמתנה את דעת רש"י וממילא מנהגי אשכנז המקוריים (לפני שהחלו להחמיר כדעת השו"ע) הסתפקו בהמתנת זמן מועט (עד שעה) ו או בהדחת הפה.

כאמור לאחר שנפוץ השו"ע בארצות אשכנז החלו גם האשכנזים להחמיר בדין זה כדעת הספרדים וכך רק קהילות מעטות (יקים, הולנדים) המשיכו לשמר מנהג אשכנז המקורי והמקל.

האם ניתן לחזור למנהג המקורי?

שאלה זו שייכת להלכות "נדרים" ולא להלכות כשרות. כיוון שידוע לכולם שהמנהג של האשכנזים להמתין 6 שעות הינו מנהג חסידות מחמיר, מי שקיבל על עצמו (או נהג כך 3 פעמים אחר הגיעו למצוות) מנהג חסידות כלשהו לא יכול לבטל המנהג ללא התרת נדרים.

לכן במידה וירצה לשנות מנהגו המחמיר יצטרך כאמור  לעשות התרת נדרים בפני רב הבקיא בהלכות נדרים ולקבל עליו מנהג  (מקל)  אשכנזי כלשהו.

השכנה הגיע לשמוע הבדלה במוצאי שבת והביאה איתה עוגה, האם מותר לי לאכול?

תשובה:

בארץ אפשר לאכול לאחר ששואלים אם העוגה חלבית  או פרוה.

הבעיות האפשריות באפיה:

קמח:

ראשית יש לדעת שאע"פ שיש מנהג לנפות את הקמח לפני האפיה מנהג זה הינו חומרא בעלמא שהרי ידוע שהסיכוי למצוא חרקים בחבילת קמח הינו נמוך מאד (כמובן שבחבילות שנשמרו לאורך תקופה ארוכה מאד במקום חם ולח הסבירות הרבה יותר גבוהה ואז חובה לנפות לפני השימוש, ברוב המקרים משתמשים בקמח טרי יחסית ובו כאמור אין חובה לנפות) לכן אם השכנה רגילה לאפות כל שבוע מסתבר שהקמח היה טרי ונקי, אם היא מספרת בהתרגשות שזו העוגה הראשונה שאפתה מזה כמה שנים כדאי לבדוק ממתי היה הקמח (רוב הסיכויים שקנתה במיוחד לכבוד המאורע).

לגבי 'חדש'- אין בעיה כזאת בקמחים הנמכרים בארץ

ביצים:

בדיקת דם בביצים- בדיוק כדין הקמח, הדם לא מצוי בביצי המשק שלנו ואין חובה לבדוק זאת לפני האפיה. כמו כן לא מצוים בימנו ביצים טרפות.

שמן, סוכר, קקאו- בוודאי כשרים בארץ וכנראה שגם בכל העולם.

תוספות:

חלביות- וודאי שיש לשאול אם העוגה חלבית או פרוה! (אין בכך שום פגיעה בשכנה וזה מידע חשוב לצורך צריכת העוגה).  בארץ  אין כמעט אפשרות להשיג מוצרי חלב לא כשרים ולא צריך לחשוש שהשכנה עשתה זאת.

אם העוגה חלבית ונאפתה בתנור שלא מקפידים בו על כשרות:

מכיוון שחלל התנור גדול, רמת הלחות בו נמוכה ואין מגע ישיר בין המזונות הנעשים בו בדיעבד ניתן לאכול גם עוגה שנאפתה בתנור מיד לאחר שאפו בו בשר ולכן העוגה תהיה מותרת באכילה אפילו במצב כזה. זאת בתנאי שהעוגה נאפתה בתבנית חד פעמית  ולא בתבנית הרגילה של התנור שעלולה להיות טרפה (אם נאפתה בתבנית פירקס/זכוכית גם ניתן להכשיר בדיעבד אפילו לאשכנזים מצד שסתם כלים לאו בני יומם הם)

עוגת פירות:

אם לשכנה אין גינה אז בארץ  רוב הסיכויים שהפירות נקנו ברשתות השיווק המפוקחות ששם גם דואגים להפרשת תרומות וכד'. אם יש גינה פרטית יש לברר אם השתמשו בפירות מהגינה להכנת העוגה (לימון/תפוזים/תפוחים)  ואם התשובה חיובית לספר לשכנה על המצווה החשובה שיכולה לקיים בזכות אחזקת הגינה שנקראת 'הפרשת תרומות ומעשרות', מצווה שיש בה סגולה לעושר לפי חז"ל.

הכנתי פסטה בסיר בשרי, האם מותר לחמם אותה במיקרוגל עם גבינה צהובה?

וכן, האם מותר לאכול מרק פרווה שבושל בסיר בשרי בצלחת חלבית?

תשובה אחת לשתי השאלות:

אם הסיר שהכינו בו את התבשיל הפרווה היה  "לא בן יומו" (שלא בישלו בו 24 שעות משהו בשרי/ חלבי) אז למעשה סיר זה נחשב ל'פרוה' וכל מאכל פרווה שנבשל בו ניתן יהיה לבשלו בכלי מהמין השני ואף להוסיף לו בשר או גבינה לפי הצורך.

אם הסיר "בן יומו" (בושל בסיר זה בשר בתוך 24 שעות לפני בישול הפסטה) ולאחר הבישול הסיר נשטף היטב עם סקוץ' וסבון כלים כמקובל בימנו אז:

לספרדים: לפסיקת השו"ע כפי שהבין הרב עובדיה ניתן לכתחילה לאכול פסטה זו עם גבינה בכלי חלבי

לאשכנזים: לכתחילה יש להמנע ממצב זה אך בדיעבד אם כבר שמו הפסטה בכלי חלבי או כבר ערבבו עם גבינה מותר לאכול.

הערה בדין 'חריף':

אם מטגנים בלא שמן בצל חריף  מאד או פלפל חריף  במחבת בשרית אז גם בכלי שאינו בן יומו נתייחס לכתחילה לתבשיל כבשרי ולא נוכל לערבבו עם חלב.

האם ניתן להשתמש במדיח כלים גם לבשרי וגם לחלבי, ובאילו תנאים?

תשובה:

מהמילים "לא תבשל גדי בחלב אמו" למדו חז"ל שהתורה אסרה לבשל בשר עם חלב יחד, מהתורה הדבר אסור רק במציאות שבה גם החלב וגם הבשר מצליחים לתת טעם בתבשיל (שיערו חכמים שזה קורה אם כל אחד מהם מהווה לפחות 1/60 מהתבשיל)

במהלך הפעלת מדיח הכלים מוזרמים למכונה מים רותחים ש'מבשלים' את תכולת המדיח במטרה להמיס את השומנים שנדבקו לכלים.

הרתחה זו עלולה ליצור מצב שבו שאריות של בשר/ שומן מתבשלים עם שאריות של מזון חלבי שהיו דבוקים על הכלים. מצב כזה מהווה איסור של 'בישול בשר בחלב' ולכן שימוש כזה במדיח הכלים וודאי אסור, בעיה נוספת שתווצר במצב כזה היא שהמדיח שבושלו בו בשר עם חלב הופך להיות 'טרף' ואז גם אם ישטפו בו כלים ממין אחד בלבד תהיה כאן בעיה של בישול כלים בתוך כלי ש'בלוע בו איסור'- דבר שעלול להטריף את הכלים הנשטפים.

אומנם

המציאות הרגילה היא שהמים הרותחים נכנסים יחד עם חומר ניקוי שטעמו נחשב פגום- לא ראוי לאכילה ולכן טעם ה'תבשיל' שנוצר במהלך השטיפה הראשונית איננו טעם של 'בשר בחלב' שאסור לעשותו, אלא טעם של סבון שאין בעיה לבשלו.

בנוסף בדרך כלל נוהגים להסיר מהצלחות את שיירי האוכל הגדולים ומכניסים רק את מה שדבוק לכלי, במצב כזה אין סיכוי שהבשר והחלב יהוו 1/60 מכל נוזל השטיפה וגם מטעם זה לא נאסר השימוש במכונה.

מצד שני

לאחר השטיפה במים חמים עם חומרי ניקוי מוזרמים למכונה מים חמים נקיים שמטרתם להסיר שאריות חומרי הניקוי מהכלים.

מים אלו גם מנקים את שאריות המזון שמצטברות בתחתית המדיח וכן כמותם הולכת ופוחתת בהדרגה. מציאות זו עלולה ליצור מצב של בישול בשר וחלב בלא החומר הפוגם ובכמות מים שלא תצליח לבטל את טעמם השאריות . במקרה כזה חוזר איסור הבישול של הבשר עם החלב וכן החשש שהמדיח נטרף.

בנוסף אם לא מקפידים לפנות השיירים ממסננת המדיח אז לאחר מספר שימושים עלולה להיווצר כמות של שיירי בשר וחלב בכמות שעלולה להטריף את המדיח גם אם בכל פעם מכניסים כלים 'יחסית' נקיים.

לכן:

אם רוצים להדיח יחד כלים משני המינים יש לוודא שלא נשארו חתיכות מוצקות של אוכל על הכלים ולפחות לוודא שמהחלבי אין גושי גבינה על הכלים (בד"כ יותר קל לנקות החלבי משירים מוצקים).

אם את בטוחה שבצורת השימוש שלך במדיח את לא מגיעה למצבים הבעייתים שתוארו לעיל תוכלי להשתמש במדיח כרגיל (כמובן להקפיד לפנות המסננת בתדירות גבוהה), במקרה שיש ספק יש להפריד בין המינים ולנקות היטב את המסננת לפני כל שימוש.

בשר וחלב בחימום במיקרוגל

האם צריך לעשות הבדל בין בשר וחלב בחימום במיקרוגל?

להבנת הדין נקדים כמה הלכות פשוטות:

• כלי מתכת או חרס (ולפסיקה המקובלת אצל האשכנזים גם זכוכית) שבישלו או אפו בו תוך 24 שעות מאכל בשרי וחלבי בלא הגעלה ביניהם נחשב לטרף לפי הפסיקה המקובלת בימנו.
• כל תבשיל שיבושל בתוך כלי טרף כזה בתוך 24 שעות עלול להטרף בעצמו.
• אם יש הרבה אדים בשריים בחלל של תנור שאופים בו עוגה חלבית נחשב שיש ערבוב בין הטעם הבשרי של האדים לעוגה החלבית והעוגה נאסרת.

האם התנאים הנ"ל מתקיימים במיקרוגל?

ובכן זה תלוי במציאות של המיקרוגל שלכם והדרך שלכם להשתמש בו במהלך השנה.

בד"כ חימום אוכל במיקרו לא גורם לשחרור אדים רבים מהמאכל (בנוסף יש בו מאוורר שמוציא האדים החוצה) ולא מחמם את הדפנות הפנימיים של המכשיר, וכן בד"כ מחממים אוכל מוצק שלא נשפך החוצה מהכלי (מאד לא מומלץ לחמם נוזלים במיקרו). במצב שימוש כזה המיקרו לא הופך להיות בשרי גם אם חיממו בו סטייק בשרי. למעשה ניתן יהיה להכניס מיד אחרי הסטייק פיצה חלבית (על צלחת חלבית) ולחממה שם, זאת מפני שהמכשיר נשאר כל הזמן 'פרווה'. ניתן יהיה להניח את שניהם בחלל המכשיר בלא כיסוי מפני שהמציאות היא שבשימוש כזה אין אדי טעם שיכנסו מהמאכל הראשון לשני.

לעומת זאת אם מבשלים מאכל נוזלי במכשיר לאורך זמן אז סביר שהדפנות מתחממות וקולטות את הטעם של המאכל, טעם שיוכל להפלט ע"י ערבוב אדים חמים למאכל הבא אם גם הוא יהיה נוזלי ויבושל במשך זמן רב. במידה והמאכל הראשון היה בשרי והשני חלבי אז המאכל החלבי עלול להאסר.

במקרה שרוצים לבצע שימוש מהסוג השני צריך יהיה לכסות במכסה ייעודי את אחד המאכלים (ורצוי שניהם), בכך מצמצמים את רמת הלחות בחלל המכשיר ולמעשה מונעים את ערבוב הטעמים.

במידה ובושל מאכל בשרי שנשפך ממנו על הצלחת של המיקרו ורוצים לבשל שם מאכל חלבי אז וודאי שצריך לוודא את נקיון הצלחת כך שלא יהיה שם ממשות של בשר, שטיפה עם סבון במים חמים מספיקה לעניין זה.

שאריות של טיפות שמן שנדבקו בחלל במכשיר יש לנקות כמידת האפשר עם סבון. מה שנשאר לא יוכל עוד לתת טעם במאכל הבא הן בגלל מיעוט השיעור והן בגלל שטעמו נפגם מהסבון.

לסיכום:

• חימום מזון במיקרוגל 'טרף' מותר גם בלא כיסוי אך אם לא קשה רצוי לכסות.
• בישול במיקרוגל טרף מצריך את נקיונו לפני השימוש, די בשטיפת מים חמים וסבון.
• למניעת חששות וכדי לאפשר לאורחים שנוהגים להחמיר בדיני המיקרוגל לאכול בביתכם, רצוי לכסות באופן תדיר את אחד המינים בכל חימום.

כלי פרוה שבמקרה הכניסו בו מאכל חלבי מה דינו?

שאלה

כלי פרוה שבמקרה הכניסו בו מאכל חלבי מה דינו?

תשובה

אם המאכל החלבי היה פחות מ40 מעלות צ' דינו כקר ודי בשטיפת הכלי עם סבון כדי להחזירו לדין 'פרוה'

במקרה שהיה המאכל החלבי חם נחשב שהכלי הפך מעתה להיות 'חלבי'

אם רוצים להחזיר הכלי להיות פרוה יש צורך בהגעלה דהיינו לשוטפו במים חמים עם סבון כאשר חום המים דומה או חם יותר מחום המאכל החלבי.

למעשה אם המאכל החלבי חומם מכלי אחר והוכנס לסיר הפרוה ניתן להשתמש במים שהורתחו בקומקום ולשפוך אותם על האזור שהיה במגע עם המאכל החלבי (לאחר נקיון האזור וסיבונו)

אם המאכל החלבי חומם בכלי הפרוה עצמו יש להרתיח המים עם הסבון בתוך הכלי וזו הגעלתו.

אציין בהקשר זה שאין כמעט שום צורך בסירי פרוה בבית ודי בסירי בשרי/ חלבי בלבד. 

ההסבר הוא כזה:

להלכה אם בישלתי היום דייסה חלבית בסיר הוא נחשב 'חלבי בן יומו' אז לפי פסיקת השו"ע אם אבשל בסיר זה אחר שטיפה, תפוחי אדמה או מאכל פרוה אחר הרי שיהיה מותר לכתחילה לאוכלם עם בשר (לדעת האשכנזים דבר זה מותר רק בדיעבד).

אבל אם הסיר לא היה בשימוש ב24 שעות האחרונות הרי שגם לאשכנזים מותר לכתחילה לבשל בו פרוה כדי לאוכלו עם בשר. וכן להפך, כלי בשרי שאינו בן יומו מותר לכתחילה לבשל בו פרוה על מנת לערבבו עם מאכל חלבי.

יצא אם כן שאין כמעט שום הצדקה להחזקת סירים פרוה בבית.

איך לרחוץ כלים כשיש רק כיור אחד?

שאלה

איך לרחוץ כלים כשיש רק כיור אחד?

תשובה

האיסור לערבב בין בשר לחלב הינו דווקא כאשר העירבוב נעשה ב'דרך בישול' כלומר מלווה בחום.

גם השריה משותפת של בשר בחלב נחשבת מדרבנן כבישול וגם כן עלולה לאסור את הכלים.

על כן:

לכתחילה:

יש להקפיד לשטוף כל הכלים מיד בגמר הסעודה ולא להניח בכיור כלים מסוגים שונים יחד.

בדיעבד:

קרה מקרה ויש בכיור כלים מסוגים שונים (חלבי ובשרי) צריך לשוטפם בזריזות במים שחומם לא יעלה על 40 מעלות צ' (הסימן לכך הוא שהמים נעימים למגע הידיים). ניתן להשתמש בסקוץ' אחד אך רצוי שיהיו נפרדים בגלל שבמאכלים בשריים יש הרבה פעמים שמנוניות שנדבקת לסקוץ' ועלולה לעבור ממנו לכלים החלביים (למעשה זה מעורב עם סבון ולכן לא כ"כ בעייתי ובכ"ז עדיף שלא יקרה).

אם רוצים לשטוף במים רותחים דוקא אז צריך להקפיד שיהיו בכיור רק כלים ממין אחד ושתהיה רשת ייעודית (חלבית/ בשרית) שתפריד בין הכלים לבין הכיור שהרי במצב כזה הכיור עלול להיות 'טרף' ולאסור את הכלים.

בדיעבד חמור

קרה מקרה וכלים עם שאריות חלב ובשר הושרו יחד באותו כיור למשך יותר מ24 שעות הכלים עלולים להאסר וצריך לבדוק המקרה מול פוסק הלכה.