‏הצגת רשומות עם תוויות אור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אור. הצג את כל הרשומות

יום שני, 16 בינואר 2017

השארנו את האור דולק במקרר בשבת, מה לעשות?

מצב ראשון:
אם רק בפתיחת הדלת בשבת גילית  שיש אור במקרר אז כיוון שיש צורך גדול לשמר האוכל במקרר במהלך ליל שבת לצורך סעודת הבוקר ויהיה בלתי אפשרי להוציא המזון אם נסגור הדלת בלא כיבוי האור והיות שכיבוי חשמל זה איסור מנהג מפני ש'נראה לאנשים כמלאכה', לכן במצב כזה ניתן לכבות בשינוי את מתג האור ואז להשתמש במקרר כרגיל.
מצב מסובך יותר:
אם נזכרת לפני פתיחת המקרר ששכחת לכבות האור ואתה יודע שפתיחת המקרר בהכרח תדליק אור (חשש לאיסור תורה- מבעיר)
במקרה כזה יש שני פתרונות
א: פתרון טכני ניתוק המקרר מחשמל, כיבוי האור והדלקת המקרר מחדש:
לפי מה שבארנו בסעיף הראשון ניתן להקל לכבות מכשיר חשמלי אם זה לצורך גדול ולצורך שבת. לאחר הוצאת התקע מהשקע ניתן לפתוח במהירות הדלת, לכבות המתג לסגור הדלת ולהדליק המקרר מחדש.
חשוב מאד: ההתר להדליק את המקרר בחזרה תלוי בכך שפעולתו לא תתחיל מיד עם חיבורו לשקע, בשביל התנאי הזה צריך לוודא שמנתקים את המקרר מהחשמל סמוך לאחר שהטרמוסטט של המקרר הפסיק את פעולתו באופן אוטומתי (ניתן לזהות את הרגע בהקשבה לפעילות המנוע), במצב כזה המקרר ממתין בערך כחצי שעה עד שנדלק מחדש (תלוי בחום במטבח, נפח המקרר והזמן שהדלת נשארת פתוחה). במקרה כזה חיבור התקע לשקע לא יוצר שום תגובה מיידית ומה שהמקרר יידלק מאוחר יותר זה גרמא בלבד שכבר ביארנו שלצורך גדול ניתן להקל בכך.
ב: פתרון הלכתי:
ניתן לחכות שמישהו מבני הבית שלא מודע לכך שיש אור במקרר יפתח הדלת ואז לכבות האור.
הסבר- מי שיודע שפתיחת הדלת תוביל בהכרח לתוצאה אסורה של הדלקת האור, לגביו פתיחת הדלת אסורה משום 'פסיק רישא' והוא גם לא יכול לשלוח שליח שיבצע את האיסור בשבילו. לעומתו לאדם שסבור שהאור מכובה, כרגיל בשבתות, אין כלל איסור לפתוח את הדלת, למעשה לגביו ההדלקה זה 'מתעסק' ולא 'שוגג' שהרי לגביו אין כאן שום מחשבה ביחס לתוצאה האסורה.

לכן למסקנה: אם נזכרת בשבת ששכחת לכבות את האור אל תאמר דבר לבני הבית אלא חכה בסבלנות ליד הדלת עד שמישהו יפתח את הדלת ואז כבה בשינוי את האור.
-------------------------------------
1 לחזו"א יש בפתיחת מעגל חשמלי איסור דאו' משום סותר (שסותר את פעולת החשמל). דעתו לא מקובלת על רוב פוסקי הדור ממילא בכיבוי חשמל אין שום איסור תורה וכיוון שלא היה חשמל בזמן חז"ל גם ברור שאין בזה איסור דרבנן. הסיבה שאנשים לא מכבים חשמל הינה קודם כל בגלל ש'כך נהוג' והנימוק שניתן לתת למנהג זה הינו ש'לא יבואו להדליק -עלול להיות איסור תורה של מבעיר'.
2 כך הגדיר הרב רבינוביץ' שליט"א
3 במיוחד שנראה שבהפעלת מקרר אין איסור תורה

4 כיוון שבני הבית וודאי יקישבו לו ויפתחו את הדלת (שהרי מבחינתם אין בזה איסור) אין כאן פטור של 'דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים' והמעשה מיוחס למשלח ולא לשליח

יום שני, 10 באוקטובר 2016

הדלקת פנס בשבת לצורכי ביטחון

אני גרה בגבעה בשומרון, לפעמים יש רעשים בלילות ואנחנו יוצאים עם פנסים לבדוק מה העניין, האם מותר להדליק את הפנס בשבת ? בגלל צורך ביטחוני?

קשה לענות תשובה ברורה לשאלה כלליתאענה לפי מרכיבי השאלה השונים:
האם בכלל מותר לגור במקום מסוכן?

תשובה: כן ואם זה מחזק את קיומו של עם ישראל בארץ זו גם מצווה גדולה מאד.
האם יש צורך ביטחוני לצאת עם פנס בלילה?
מאד מאד תלוי בהקשר, מה המיקום שלכם ביחס לגדר הישוב, האם יש גדר, מה רמת השמירה שלצה"ל או כיתת הכוננות במקום, עד כמה התקופה 'נפיצה', האם יש כלבים שחשים בהתקרבות שלגורם זר. האם בכלל כדאי ויכול להועיל לצאת למקום סכנה כשהחימוש היחיד זה פנס?ועוד שאלות רבות שקשה להכניס כאן.
במידה ובהקשר המסויים התשובה לשאלות בסעיף הקודם הינה שיש סכנה ויש צורך בטחוני לצאתעם פנס אז הדבר מותר לחלוטין. המצב של הישוב ביו"ש הינו כמצב מלחמתי שבו 'מחללים' שבתאפילו למען שמירה רכוש זול כמו תבן וקש, ובוודאי שמותר לצורך שמירה על חיי אדם.
עם זאת כיון שסוף סוף זה לא מלחמה ממש, אז כן יש עדיפות למעט ברמת חילול השבת אם זהאפשרי.
למשל:פנס עם נורת להט הדלקתו אסורה יותר מאשר פנס הלוגן, פנס לד איסורו קל ביותר.בנוסף אם ניתן להדליק הפנס ב'שינוי' מהדרך הרגילה (למשל עם מרפק) אז עדיף לעשות זאת כךולא כרגיל.
לסיכום:כדאי להצטייד בפנס לד עם כפתור שנוח ללחוץ עליו במרפק ואז ניתן להדליק הפנס בכל מצב שנראהלתושבי המקום שיש בכך צורך אמיתי לשמירת גופם ואף ממונם בלבד.

יום חמישי, 7 ביולי 2016

הדלקת חיישן תאורה אוטומטי בשבת

בחדר הילדים נורת לילה עם חיישן, שמפעיל את הנורה כשהחדר נהיה חשוך ומכבה באור. בשבת יש שעות מסויימות (ערב שבת) שכניסה לחדר גורמת לנורה להדלק. בשבת בבוקר- פתיחת התריסים גורמת לנורה להכבות. הדלקת וכיבוי הנורה אינם תוצאה רצויה מבחינתי. כיצד עלי לנהוג?
מוסכם על פוסקי דורנו שהדלקת נורת חשמל בשבת ע"י לחיצה על כפתור שבקיר נחשב כמעשה ישיר של האדם כיוון שזו הדרך לבצע ההדלקה והתוצאה מיידית וישירה.
לגבי שאלתך, יש דעות שמתייחסות לכל הדלקה וכיבוי שנעשה ישירות מפעולת אדם ובמודעותו כאל 'פעולה ישירה של אדם' ולא כאל גרמא, גם אם מעורב בכך הפעלת מנגנון חשמלי שמגיב לתנועות האדם. לכן בשבת יאסרו כל פעולה שבוודאי תוביל לשינוי במצב הנורה (הדלקת נורת להט בידים מוסכמת על הפוסקים כאיסור דאוריתא). במילים אחרות יתיחסו לזה כאל 'פסיק רישא' שבדאוריתא אסור גם אם 'לא ניחא ליה'  (מה שנקרא בשאלתך " אינם תוצאה רצויה מבחינתי") .
אמנם ישנם פוסקים הרואים במנגנונים אלקטרוניים 'חכמים', כלומר שמגיבים למציאות לפי תוכנה קבועה מראש, לא כאל 'כפתור בקיר'  אלא כאל 'יצור זר שאינו חייב לשמור שבת' ולכן לא רואים בעיה לעבור בפני חיישנים חשמליים גם אם כתוצאה מכך המכונה תפעיל דבר מה.
משל להבנת הענין: אם תטיילי לפני צייר גוי המצייר את הנוף שמולו בשבת, האם תוכלי להעצר מולו כך שיכניס אותך לתמונה?
כאן ברור שגם אם תכווני לכך שיצייר אותך וגם ברור לך שכן יעשה , מלאכת הציור וודאי לא מיוחסת אלייך אלא לצייר הגוי למרות שאת במודעות גמורה שינית את הרקע שאותו הוא מצייר כעת.
ובכן החיישן הוא צייר המגיב לנוף שניבט מולו ועושה מלאכה בהתאם לכך.
למי נייחס המלאכה?
כאמור יש הרואים בחיישן כלי בלבד שלא ניתן לייחס לו את התוצאה של ה'ציור' ולכן מייחסים הפעולה אל האדם ולעומתם פוסקים שמייחסים המעשה למכונה לשיטתם נראה שיש אפילו יתרון לחיישינים חכמים ביחס לגוי שלא רק שניתן לייחס להם את כל המעשה אלא אף אין בהם את הבעיה של 'אמירה לנכרי' שעלולה להווצר מול הצייר הגוי או השוער בכניסה למלון (בעיה נפוצה של פתיחת דלת בשבת).
האמור לעיל ונימוקים נוספים מאפשרים בהחלט לסמוך על שיטת המקלים בהלכה זו.
חשוב לשים לב- אם מקבלים את ההלכה המקלה  ללא שום מגבלות הרי שמיד יכולים להגיע למצב של 'אין שבת', כניסתי לחדר תדליק את הטלויזיה ומחיאת הכף תדליק את האור, כל זאת בעיצומה של שבת קודש ובהתר גמור, ושבת מה תהה עליה?
המצב לעיל וודאי לא רצוי וניתן להבין את האוסרים גם אם לא לקבל את נימוקיהם.

אומנם אפשרי ליצור איזון בהלכה זו, כך לדוגמה כשהמציאו את 'שעון השבת' היו שחששו שהדבר יוביל ל'ביטול כבוד ומנוחת השבת' מהנימוק שהבאתי לעיל, מכשירי חשמל שונים ידלקו ויכבו בבית היהודי בשבת והכל 'בהתר גמור' ולכן אסרו השימוש בו או הגבילו השימוש לדברים דחופים מאד בלבד. אומנם נראה שעם ישראל ידע לעשות את האיזון הראוי ולא מוכרת מציאות ששמים טלויזיה על שעון שבת וכד'.

המלצת העורך

מדוע חלק ממתינים 6 שעות בין בשר וחלב וחלק נוהגים פחות?

מה עניין של להמתין 6 שעות בין בשר וחלב? שני טעמים עיקריים הוזכרו לעניין: רש"י כתב: "משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך...