האם מותר לבנות בלגו בשבת? האם יש הבדל בין לגו לדופלו?

תשובה

התורה אסרה את מלאכת הבניין בשבת וזה אחד מאבות המלאכה ששימשו לבניין המשכן.

עם זאת מספר תנאים צריכים להתקיים כדי שהבניין ייחשב כפעולה שאותה אסרה התורה.

תנאי ראשון:

צריך שהבניין ייצור מציאות חדשה ולא רק יצמיד שני חפצים שנשארים בשמם ובמראהם כמו שהיו לפני ההצמדה, למשל בהנחת אבן על אבן (הגם שיש סיכוי שיישארו כך במשך שנים) אין איסור בניין אלא רק בעיה של מוקצה בהזזת האבן. המלאכה נאסרת רק אם שמים חומר שמדבק את האבנים בצורה כזו שהרואה מבין שיש כאן בניין ולא 'ערמת אבנים'.

במקרים מיוחדים, כמו בחומה בנויה עם חור, הוספת אבן בצורה שנסתם החור שבכותל הקיים תחשב אף היא בניין למרות שלא הוסיפו חומר מדבק, זאת כיוון שהנקב שבכותל מחבר אותה למקומה וכן הכותל  הקיים נותן 'חשיבות ושם של בניין' להוספת האבן. מהבחינה הזו לבד אי אפשר להתיר את חיבור חלקי הלגו שהרי ייתכן וצירוף הלבנים ל'מגדל' אכן יוצר כאן 'בניין חדש'.

תנאי שני:

צריך שהתוצר של המלאכה יוכל להתקיים בכוחות עצמו לאורך זמן- מה שנקרא 'מלאכה של קיימא', דבר שמתפרק מעצמו במהירות אין בו איסור בניין בד"כ . כמובן שהלגו כן יכול להחזיק מעמד בלי להתפרק עד שיפרקו אותו בכח.

אולם קיים תנאי נוסף:

דבר שתמיד רגילים לפרק אותו ועושים בגלל זה את החיבור בצורה כזו שהניתוק יהיה נח ולא פוגם בחלקים המחוברים מותר לבנות ולפרק בשבת.

חלקי הלגו, גם הקטנים, עשויים לשימוש כזה ולכן אין בחיבורם בעיה של "בונה". למעשה כל נעילה של דלת (ובכך סתימת ה'חור' שבקיר- לכאורה בניין) מותרת רק בגלל עקרון זה- שדבר שנעשה מראש בצורה שתאפשר חיבור ופירוק נוחים ותמידיים אין בהם איסור של בונה וסותר אפילו אם נעשים בבניין ממש.

למעשה גם אם במקרה דלת שננעלה בשבת לא תפתח עוד במשך תקופה ארוכה מאד לא נחשב שנעילת הדלת 'בנתה' את הקיר מכיוון שהידית מוכיחה שהדלת עשויה להפתח ולהסגר באופן תדיר.

מכיוון שגם חלקי הלגו נעשו בצורה שתאפשר לילדים לחברם ולפרקם באופן תדיר מותר המשחק בדיוק כמו פתיחת ונעילת דלת.

הערה:

יש פוסקים שהבינו שהשו"ע סובר שכל משחק בשבת זה מוקצה ולכן סוברים שילד שהגיע לגיל חינוך צריך לחנכו שלא להרים משחקים בשבת. כמו כן יש במדרש סיפור על כך שהעיר 'טור מלכא' נחרבה על ששיחקו בה בכדור בשבת. לכן יש ספרים ובהם האמירה הינה שאין לתת לילדים לשחק בשבת אלא יש לחנכם ללימוד תורה בלבד.

אולם למעשה כתבו הפוסקים שצעצועים שלנו הינם 'כלים' גמורים ולא שייך בהם איסור מוקצה וכן שהבעיה של העיר טור מלכא היתה שעברו על איסור תורה של 'הוצאה' ולא עצם המשחק בכדור לכן אין מניעה הלכתית מלשחק במשחקים בימנו ובכללם בלגו וכד'.

צריך לזכור עם זאת שחשוב מאד שההורים ינצלו את הזמן שיש להם להיות עם ילדיהם בשבת לפעילות משותפת עם הילדים. כמו כן חשוב שפעילות זאת גם תהיה ערכית ואף תכלול מימד של לימוד תורה.

מצד שני ברור שפעילות שאפשרית עם ילד בן 11 לא תוכל להתקיים עם ילדים מהגיל הרך וכן ברור שלא ניתן בימנו לצפות מהילדים (גם הגדולים שבהם) לשבת וללמוד תורה כל השבת.

לכן למעשה מותר לילד לשחק במשחקים ורצוי שגם ההורה ישתתף במשחק וינסה ללמד את הילד ערכים כמו עזרה לזולת ו'הפסד בכבוד' וינסה גם לשלב בנוסף למשחקים זמן של לימוד תורה בהתאם לרמת הילד ובכך יבנה ביתו גם בשמחה וגם לערכים ולימוד תורה.

לשקר לילדים

לעתים בהתנהלות מול ילדיי הקטנים, אני לפעמים מגיעה למצבים שאני משקרת להם- כדי להשיג שיתוף פעולה מהם, כדי להמנע מכניסה לויכוח ועוד. לרוב אני משתדלת להמנע מזה או לפחות לומר 'שקר לבן'- אמת חלקית או להשתמש בניסוחים מתחכמים. האם אפשר להמנע לחלוטין משקרים? האם יש מצבים בהם מותר לשקר?

אמר בתורה: "מדבר שקר תרחק!" בעוד התורה מכילה 613 מצוות, מתוכם 365 איסורים, רק על דבר אחד נאמר כי עלינו להתרחק ממנו – השקר!

מדוע השקר כל כך שלילי?

אנו מאמינים בכך שהקב"ה אמת

אנו גם מאמינים שהקב"ה כולל את כל האמת

למעשה כל מה שאינו אמת הינו סוג של 'אנטי ה' ' חלילה, כביכול מאפשר קיום של שקר בעולמו של הקב"ה שאמור לגלות את אמיתו (בעולם המושלם שאליו אנו שואפים ה' יתגלה לחלוטין כאשר כולם יכירו באמת בלבד ולא יתנו מקום לשקר).

גם מההיבט הפרקטי ביותר, אנשים מאמינים לדוברי האמת ואילו לשקרנים בסופו של דבר איש לא מאמין. הפסוק מגדיר זאת במילים הבאות: "שפת אמת תכון לעד, ועד ארגיעה לשון שקר" [לשון השקר תימשך רק לרגע קצר].

ועם זאת, ישנם רגעים בהם מותר לשקר או לפחות לא לומר את האמת במלואה כדי למנוע נזק שיכול להווצר על ידי אמירת האמת וזאת כיוון שהאמת המוחלטת לא יוצרת נזקים אלא מתקנת.

אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר היא שקר למען השלום. "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום" אומרים חכמינו זכרונם לברכה. מותר לומר דבר שקר כאשר הוא ימנע סכסוכים ומריבות ואף יביא עמו שלום.

הדוגמה הטובה ביותר לכך הוא אהרון הכוהן, עליו נאמר כי היה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה." המדרש מספר כי כאשר הוא היה שומע על שני אנשים שהסתכסכו ביניהם, הוא היה ניגש לכל אחד בנפרד ואומר לו כי הוא שמע שהאחר מתחרט מאוד על המריבה ביניהם והוא מעוניין לסיים את הסכסוך בהקדם. כך, כאשר שני האנשים היו נפגשים ברחוב הם היו מתפייסים מידית. כלומר כיוון שהאמת ה'אמיתית' היא שכל היהודים אוהבים זה את זה ניתן 'לדלג' על המצב השקרי הקיים בעולם ולתאר אותו כפי מצבו האידיאלי כדי שתאור כזה אכן יוביל למציאות כזו!

מקרים נוספים בהם מותר לשקר:

אם אמירת האמת עלולה להזיק או לגרום אי-נוחות לאדם כלשהו ניתן לוותר על אמירת האמת. כך, למשל, יכול אדם לשקר לגבי המקום בו הוא מתארח כדי שלא לגרום לזרים פניות למארחיו.

בדומה לכך, מותר להעלים חדשות רפואיות שליליות מן החולה או מקרובי משפחה להם עלול הדבר להזיק.

גם כאשר מותר לשקר, חשוב להיזהר שלא לעשות זאת בדרך קבע כדי שהאדם לא יתרגל לשקר. בנוסף, חשוב מאוד שלא לשקר לילדים אלא לחנך אותם כי על האדם לעמוד בדיבורו ולומר את האמת בכל הזדמנות אפשרית.

חשוב לזכור: כל מה שתגידי ותעשי בפני הילדים שלך זה חינוך, גם אמירת שקר היא חינוך- לשקר!