הכנתי פסטה בסיר בשרי, האם מותר לחמם אותה במיקרוגל עם גבינה צהובה?

וכן, האם מותר לאכול מרק פרווה שבושל בסיר בשרי בצלחת חלבית?

תשובה אחת לשתי השאלות:

אם הסיר שהכינו בו את התבשיל הפרווה היה  "לא בן יומו" (שלא בישלו בו 24 שעות משהו בשרי/ חלבי) אז למעשה סיר זה נחשב ל'פרוה' וכל מאכל פרווה שנבשל בו ניתן יהיה לבשלו בכלי מהמין השני ואף להוסיף לו בשר או גבינה לפי הצורך.

אם הסיר "בן יומו" (בושל בסיר זה בשר בתוך 24 שעות לפני בישול הפסטה) ולאחר הבישול הסיר נשטף היטב עם סקוץ' וסבון כלים כמקובל בימנו אז:

לספרדים: לפסיקת השו"ע כפי שהבין הרב עובדיה ניתן לכתחילה לאכול פסטה זו עם גבינה בכלי חלבי

לאשכנזים: לכתחילה יש להמנע ממצב זה אך בדיעבד אם כבר שמו הפסטה בכלי חלבי או כבר ערבבו עם גבינה מותר לאכול.

הערה בדין 'חריף':

אם מטגנים בלא שמן בצל חריף  מאד או פלפל חריף  במחבת בשרית אז גם בכלי שאינו בן יומו נתייחס לכתחילה לתבשיל כבשרי ולא נוכל לערבבו עם חלב.

האם ניתן להשתמש במדיח כלים גם לבשרי וגם לחלבי, ובאילו תנאים?

תשובה:

מהמילים "לא תבשל גדי בחלב אמו" למדו חז"ל שהתורה אסרה לבשל בשר עם חלב יחד, מהתורה הדבר אסור רק במציאות שבה גם החלב וגם הבשר מצליחים לתת טעם בתבשיל (שיערו חכמים שזה קורה אם כל אחד מהם מהווה לפחות 1/60 מהתבשיל)

במהלך הפעלת מדיח הכלים מוזרמים למכונה מים רותחים ש'מבשלים' את תכולת המדיח במטרה להמיס את השומנים שנדבקו לכלים.

הרתחה זו עלולה ליצור מצב שבו שאריות של בשר/ שומן מתבשלים עם שאריות של מזון חלבי שהיו דבוקים על הכלים. מצב כזה מהווה איסור של 'בישול בשר בחלב' ולכן שימוש כזה במדיח הכלים וודאי אסור, בעיה נוספת שתווצר במצב כזה היא שהמדיח שבושלו בו בשר עם חלב הופך להיות 'טרף' ואז גם אם ישטפו בו כלים ממין אחד בלבד תהיה כאן בעיה של בישול כלים בתוך כלי ש'בלוע בו איסור'- דבר שעלול להטריף את הכלים הנשטפים.

אומנם

המציאות הרגילה היא שהמים הרותחים נכנסים יחד עם חומר ניקוי שטעמו נחשב פגום- לא ראוי לאכילה ולכן טעם ה'תבשיל' שנוצר במהלך השטיפה הראשונית איננו טעם של 'בשר בחלב' שאסור לעשותו, אלא טעם של סבון שאין בעיה לבשלו.

בנוסף בדרך כלל נוהגים להסיר מהצלחות את שיירי האוכל הגדולים ומכניסים רק את מה שדבוק לכלי, במצב כזה אין סיכוי שהבשר והחלב יהוו 1/60 מכל נוזל השטיפה וגם מטעם זה לא נאסר השימוש במכונה.

מצד שני

לאחר השטיפה במים חמים עם חומרי ניקוי מוזרמים למכונה מים חמים נקיים שמטרתם להסיר שאריות חומרי הניקוי מהכלים.

מים אלו גם מנקים את שאריות המזון שמצטברות בתחתית המדיח וכן כמותם הולכת ופוחתת בהדרגה. מציאות זו עלולה ליצור מצב של בישול בשר וחלב בלא החומר הפוגם ובכמות מים שלא תצליח לבטל את טעמם השאריות . במקרה כזה חוזר איסור הבישול של הבשר עם החלב וכן החשש שהמדיח נטרף.

בנוסף אם לא מקפידים לפנות השיירים ממסננת המדיח אז לאחר מספר שימושים עלולה להיווצר כמות של שיירי בשר וחלב בכמות שעלולה להטריף את המדיח גם אם בכל פעם מכניסים כלים 'יחסית' נקיים.

לכן:

אם רוצים להדיח יחד כלים משני המינים יש לוודא שלא נשארו חתיכות מוצקות של אוכל על הכלים ולפחות לוודא שמהחלבי אין גושי גבינה על הכלים (בד"כ יותר קל לנקות החלבי משירים מוצקים).

אם את בטוחה שבצורת השימוש שלך במדיח את לא מגיעה למצבים הבעייתים שתוארו לעיל תוכלי להשתמש במדיח כרגיל (כמובן להקפיד לפנות המסננת בתדירות גבוהה), במקרה שיש ספק יש להפריד בין המינים ולנקות היטב את המסננת לפני כל שימוש.

מקלחת במים חמים בשבת, האם מותר?

כיצד ניתן לנהוג בעניין מקלחת לתינוקת בשבת, כאשר קיים דוד חשמל בלבד? ובפרט בשבתות הקיץ המאוחרות, כאשר התינוקת ישנה כבר בצאת השבת? וכיצד כאשר קיים דוד שמש?

תשובה

לעניין תינוק, ניתן להקל ולקלח אותו.
למבוגר, ראה את התשובה בהרחבה.

מקלחת חמה בשבת:

ישנן שתי בעיות אפשריות במקלחת בשבת:

א: בישול המים בשבת - איסור תורה

ב: גזרת חכמים שלא לרחוץ כל הגוף בבת אחת במים חמים

הסבר הבעיות ודרכי הפתרון:

ביחס לבישול המים המציאות היא כזו- בדוד (החשמלי/שמש) יש מים רותחים מיום שישי ופתיחת המים החמים בברז המקלחת מוציאה מים רותחים מהדוד ובמקומם נכנסים מים קרים, מים אלו עשויים להגיע לדרגת בישול בתוך הדוד ולכן יש כאן "בישול מים בשבת- איסור תורה".

כמובן שאם המים שבדוד לא רותחים אלא רק חמים אז אין בעיית בישול, בד"כ בחורף זו תהיה המציאות בדוד חשמלי בלבד (לקראת צאת השבת)

ישנו פתרון טכני לבעיה- סוגרים לפני השבת את ברז המים הקרים שנכנסים לדוד ומותירים רק את הצינור שמוציא מים חמים פתוח, כך נמנע כל חשש שמים חדשים יתבשלו בשבת, כמובן שפתרון זה מצריך נגישות לדוד המים ולא תמיד זה פשוט.

פתרון הלכתי- משתמשים בעקרון ה'גרמא', כלומר פעולה שלא יוצרת את התוצאה באופן ישיר אלא רק גורמת לתוצאה שתקרה- בלא ייחוס ישיר לאדם הפועל.

במקרה שלנו- אם היינו שופכים ישירות מים קרים לדוד הרותח בשבת זה היה נחשב לבישול מהתורה באופן ישיר ואסור לחלוטין. אולם אנו רק פותחים את הברז בבית וכתוצאה מכך פוחת לחץ המים בצינור הסמוך לברז והמים מתחילים לנוע לכיוון פתח הברז ולהשפך החוצה,  וכתוצאה מכך פוחת לחץ המים גם בהמשך הצינור ויוצאים המים מהדוד וכתוצאה מכך נכנסים המים החדשים והקרים לדוד הרותח.

יוצא אם כן שהכנסת המים הקרים לדוד ובישולם זה לא תוצאה ישירה לפתיחת הברז אלא רק תוצאה של תוצאה מהפעולה, מציאות זו נחשבת כאמור לגרמא.

האם גרמא מותרת לכתחילה?

לפי שיטת הרב עובדיה יוסף ז"ל (הפסיקה הספרדית) אין בעיה לגרום לתוצאות גרמא בשבת ובמיוחד במקרה כמו שלנו שהתוצאה של כניסת המים הקרים לדוד נחשבת "לא ניחא ליה" כלומר לא רצויה לנו שהרי בכך מתקררים מי הדוד (ברור שעדיף לשימור חום המים שלא יכנסו לשם מים קרים כמו בפתרון הטכני שלעיל) לכן לדעתו אין בעיה לפתוח את הברז של המים החמים בשבת בין בדוד שמש ובין בחשמלי.

לפסיקה האשכנזית, גרמא מותר רק במקרה של צורך גדול ועם הגבלות.

על כן:

אם מדובר בדוד שמש (שאין בו בישול דאורייתא), וגם לצורך תינוק אפשר להקל בלי בעיה. לצורך אדם בוגר מדובר במחלוקת פוסקים.

גם בדוד חשמלי אם נחוץ מאד לתינוק- יש מקלים.

גזרת 'מרחצאות':

חז"ל גזרו שלא ירחץ אדם כל גופו במים חמים בשבת, ולכן גם אם אין בעיית בישול של המים- יש להקפיד שהמקלחת תעשה בצורה של "אבר אבר" ולא לשפוך את המים על כל הגוף בבת אחת.